פורסם צו הרחבה בעניין זכויות אנשי המילואים

ביום 6.3.2024 פורסם צו הרחבה שהרחיב הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 4.2.2024 בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

תקופת ההסכם הינה מיום 7.10.2023 ועד ליום 31.12.2024.

הוראות הצו יחולו על כל העובדים והמעסיקים למעט מעסיקים ועובדים שחלות עליהם הוראות הסכם קיבוצי במגזר הציבורי בדבר הרחבת התקופה המוגנת לפיטורים, תוספת ימי היעדרות וצבירת ימי חופשה.

להלן עיקרי צו ההרחבה: –

  1. הורחבה התקופה המוגנת מפני פיטורים, וזו הועמדה על 30 יום נוספים מעבר ל-30 יום שחלפו מתום שירות המילואים, אלא אם אישרה ועדת פיקוח, כהגדרתה בהסכם, מטעמים מיוחדים שהביא בפניה מעסיק, ואשר יירשמו, כי יש לאשר את הפיטורים, והאמור רק אם הוכיח מעסיק כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים. הועדה נדרשת לתת החלטתה בתוך 14 יום, ככל הניתן לאחר שתובא בפניה תגובת העובד.
  2. עוד נקבע כי במהלך תקופת השירות, בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לתוספת ימי היעדרות, בהתאם למשך שירות המילואים ועד לתקרה של 8 ימי חופשה נוספים למי שבן זוגו שירת למעלה מ-120 ימי מילואים. בן זוג לטובת הזכאות האמורה הינו:
  • בן זוג של משרת מילואים אשר להם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14.
  • בן זוג של משרת מילואים אשר להם ילד מתחת לגיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה.
  • בן זוג של משרת במילואים אשר בהשגחתם או בטיפולם הבלעדי אדם עם מוגבלות.
  • בן זוג של משרת במילואים אשר לו או לבן זוגו הורה חולה.

מובהר כי ניצול אותם ימי היעדרות יהיה בהתקיים אחת או יותר מהנסיבות המפורטות להלן:

  • מחלת ילד עד גיל 14.
  • טיפול או השגחה בלעדי בקרוב שהוא אדם עם מוגבלות.
  • מחלת ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה.
  • טיפול בהורה חולה.
  • הארכת תקופת הלידה וההורות של בן הזוג.
  • השגחה וטיפול בילד.
  • היעדרות הנדרשת עקב היציאה לשירות מילואים לטובת סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה.

עוד הובהר כי ימים שנוצלו כאמור בטרם נכנס ההסכם לתוקפו, ואשר שולם בגינם שכר מלא, יוחזרו למכסת ימי המחלה / החופשה, לא יאוחר ממשכורת החודש העוקב לכניסת ההסכם לתוקף.

ימי היעדרות שנוצלו עד 31.12.2023 אך לא שולם בגינם שכר מלא, לא יופחתו ממכסת ימי ההיעדרות, ולא יבוצע זיכוי בגינם מהמכסה, אלא בכפוף לבקשת העובד.

ימי היעדרות שנוצלו החל מיום 1.1.2024 ועד כניסת ההסכם לתוקף, ולא שולם בגינם שכר מלא, יוחזרו למכסה שממנה נוצלו, וכן ישלים המעסיק לעובד את יתרת השכר שלא שולמה לו בגין ימים אלה וזאת לא יאוחר ממשכורת החודש העוקב למועד חתימת ההסכם.

  1. הובהר כי בכל מקרה ימי ההיעדרות ניתנים למימוש רק במהלך שירות המילואים עד לתום תקופת ההסכם, וכי הם אינם ניתנים לפדיון, וכן כי אלו יכולים להיות ממומשים באופן חלקי ולא כימים מלאים.
  2. זכאות לשעת היעדרות מכח חוק עבודת נשים – נקבע כי במהלך תקופת ההסכם זכאות כאמור לבן זוג של משרת במילואים תחול גם במקרה בו בן / בת הזוג מועסקים במשרה מלאה המפוצלת בין כמה מעסיקים, באופן יחסי אצל כל מעסיק.
  3. בכל הנוגע לצבירת חופשה שנתית – נקבע כי עובד יהיה רשאי לצבור חופשה שנתית גם ללא הסכמת המעסיק ולצרפה לתקופה העומדת לרשותו, אם במהלך תקופת ההסכם התקיים אחד מאלה:
  • המעסיק לא נתן חופשה לעובדו.
  • העובד נעדר בשל שירות מילואים לפחות 5 ימים רצופים.
  • העובד נעדר או לא ביצע עבודתו בשל אחת הנסיבות המפורטות בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
  • העובד נקרא לשירות עבודה או הועסק במקום עבודה שניתן לו אישור למפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים.
  • המעסיק העסיק עובד לפי היתר העסקה בהתאם לסע' 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה או לפי סעיף 25(ב) / 26(ב) לחוק עבודת הנוער.

צו הרחבה – נזק לעובדים מפונים ועובדים שנעדרו באיזור המיוחד – חרבות ברזל

  1. ביום 6.3.2024 פורסם צו הרחבה להסכם הקיבוצי מיום 11.1.2024 שנחתם בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים הכללית, שעניינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב מלחמת חרבות ברזל מיום 7.10.2023 ועד ליום 31.10.2023, תוך שנקבע כי ההוראות המורחבות יחולו על כל העובדים והמעסיקים בישראל, למעט המעסיקים והעובדים שעליהם חלות הוראות ההסכם הקיבוצי במגזר הציבורי בדבר פיצוי לעובדים בעקבות "חרבות ברזל".
  2. תחילת הצו ממועד פרסומו למעט סעיף 8(5) שיחולו בתוך חודש.
  3. הובהר כי ההסכם לא יחול על עובד שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה לשעת חירום, אלא אם שוחרר כדין לפי החוק ולרבות על ידי המעסיק, ולגבי התקופה שלגביה שוחרר.

להלן עיקרי צו ההרחבה:

תשלום שכר לעובד שנעדר מעבודתו

  1. בהתאם להוראות הצו, נקבעו התנאים בהם ישולם שכר לעובדים במנגנון הקבוע בסעיף 8, תוך שנקבע כי מעסיק ישלם לעובד שכר כאמור, לרבות תנאים סוציאליים בשל כל יום היעדרות של העובד מעבודתו בשל המצב הבטחוני, ובלבד שהתקיים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן:
  • העובד מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות ממשלה והוא נעדר מעבודתו בשל המצב הבטחוני בתקופת ההסכם או חלקה.
  • העובד מועסק במוסד חינוך אשר באיזור מיוחד ונעדר מעבודתו בתקופת ההסכם עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך.
  • העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה בדבר סגירת מוסד חינוך שבו לומד או שוהה הילד, או עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור מיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופת הזכאות ובלבד שמתקיימים לגביו במועד ההיעדרות שני התנאים המצטברים:
  • במועד היעדרותו של העובד נמצא מוסד החינוך שנסגר באיזור המיוחד.
  • מתקיים לגבי העובד אחד מהתנאים הבאים והוא הצהיר על כך בכתב:
  • הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהוא הורה יחיד של הילד;
  • בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או עיסוקו לצורך השגחה על הילד, ואם אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

הוראות אלו לא יחולו אם במקום העבודה של העובד או של בן הזוג היתה מסגרת נאותה להשגחה על הילד.

הוראות אלו יחולו גם על עובד שהוא אומן, בהתקיים התנאים המפורטים בצו ההרחבה.

  • העובד נעדר מעבודתו בהתאם להוראה בדבר איסור התקהלות.
  • העובד הוא אדם עם מוגבלות אשר מקום מגוריו או מקום עבודתו באיזור מיוחד, והתקיימו לגביו התנאים המפורטים בצו.
  • העובד הוא קרוב של אדם עם מוגבלות והתקיימו לגביו התנאים המפורטים בצו.
  1. צו ההרחבה קובע כללים לחישוב השכר בעת ההיעדרות.
  2. הובהר כי חובת המעסיק לתשלום שכר תחול בין אם הגיש תביעה לפי התקנות ובין אם לא הגיש.
  3. ככל שישנה מחלוקת בדבר הימצאו של מוסד חינוך / מקום עבודה / מקום מגורים – ב"איזור מיוחד" – המחלוקת תוכרע על ידי פיקוד העורף.
  4. "מעסיק" כולל גם מעסיק שההסכם חל עליו שהוא קבלן כח אדם או קבלן שירותים, בהתאם למקום העבודה בפועל של העובדים.

עדכון שכר המינימום החל מאפריל 2024

בהתאם להודעת שכר העבודה מיום 11.3.2024, החל מיום 1.4.2024 יועלה שכר המינימום ויעמוד על 5,880.02 ₪ לחודש.

**האמור לעיל מובא כעדכון כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

נשמח לעמוד לרשותכם.

 

דרור גל – רעות שגיב

עורכי דין

כתבות נוספות

עדכון פסיקה – ינואר 2024

ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי חברות עובד בועד עובדים אינה מקנה לו חסינות מפני נקיטת הליכי משמעת ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור