4 במרץ, 2026
לקוחות וחברים יקרים
הנדון: סוגיות בדיני עבודה לאור מבצע שאגת הארי
לאור המצב המיוחד שהוכרז בעורף בעקבות פתיחת מבצע "שאגת הארי" מצאנו לנכון לרכז מענה למספר שאלות עיקריות שהתעוררו בכל הנוגע לדיני עבודה במהלך תקופת המבצע.
התייצבות לעבודה במהלך המבצע
- על פי הנחיות פיקוד העורף נאסרה הגעת עובדים למקומות עבודה, למעט אלו המוגדרים חיונייםץ.
- בהתאם להוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006, חל איסור לפטר עובדים עקב היעדרותם מהעבודה או אי ביצוע עבודתם, זאת כאשר:
- היעדרותם נעשית בשל הוראת הרשויות לאור מצב החירום.
- מדובר במי שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו (שטרם מלאו לו 14 או ילד בעל צרכים מיוחדים, ולמעט אם במקום העבודה קיים סידור להשגחה על הילד) וזאת עקב סגירת מוסד החינוך בו לומד הילד, ובתנאי כי מדובר בהורה יחיד או שהילד בחזקתו הבלעדית או שבן הזוג עובד או עצמאי ולא נעדר מעבודתו או מעסקו לצורך השגחה על הילד, או נבצר ממנו להשגיח על הילד.
האם יש חובת תשלום למי שנעדר מהעבודה כמפורט לעיל?
עצם האיסור לפטר אינו מייצר חובה לתשלום שכר של מי שנעדר מעבודתו, גם אם ההיעדרות נעשתה כדין, וזאת אלא אם נקבעה זכאות בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או בהוראת חוק. יצוין בהקשר זה כי על פי רוב, חובת התשלום נקבעת רק בדיעבד, במסגרת הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה, וזאת בתנאים מסוימים, תוך שנקבע לעתים גם מנגנון פיצוי למעסיקים ששילמו שכר בעת היעדרות כאמור.
האם מותר למעסיק להוציא את העובדים לחופשה שנתית?
בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית, רשאי מעסיק להוציא עובדיו לחופשה של פחות מ-7 ימים, ללא התראה מראש. מעבר לפרק זמן זה נדרשת הודעה מראש בת 14 ימים. תשומת הלב כי נדרש שלעובד תהיה יתרת חופשה מספקת, שאם לא כן לא ניתן ללא הסכמת העובד להוציאו לחופשה על חשבון יתרה עתידית או תוך ניכוי שכר.
מה לגבי עבודה מהבית?
אין חובה לאפשר לעובד לבצע עבודתו מהבית, והדבר תלוי באופי העבודה ובצרכי המעסיק.
גם לא ניתן לחייב עובד לבצע עבודתו מהבית אם אין הסדר בשגרה לכך, ואולם תוצאת הדברים עשויה להיות העדר חובה לתשלום שכר לאותו עובד שלא ביצע עבודה כאמור.
האם ישנם הסדרים מיוחדים שנקבעו לתקופת המבצע?
על רקע המצב הבטחוני שר העבודה חתם, ביום 2.3.26, על תיקון ההיתר הכללי להעסקה בשעות נוספות, וזאת כהוראת שעה, על מנת לאפשר את המשך הרציפות התפקודית במשק שנפגעה בשל היעדרות עובדים, בין היתר לאחר סגירת מוסדות החינוך, בשל גיוסם של עובדים רבים לשירות מילואים וכן בשל העובדה כי ישנם עובדים שמתקשים וחוששים להגיע למקומות העבודה.
להלן תנאי ההיתר:
- מכסת השעות הנוספות השבועית הורחבה ל-25 שעות.
- אורך שבוע העבודה כולל שעות נוספות לא יעלה על 67 שעות, ומכסת השעות הנוספות בחודש עבודה לא תעלה על 90.
- תתאפשר העסקה עובדים במשך של עד 14 שעות ביום (כולל שעות נוספות), ובכפוף לכך שהעובד נתן את הסכמתו לכך. בנוסף עובד שעבד בהיקף כאמור העולה על 12 שעות ביום, יהיה זכאי להפסקה של רבע שעה לפחות בין השעות ה- 12 ל- 14 ביום עבודה כאמור. ככל שבחר מעסיק להעסיק עובדים בהתאם לתנאי ההיתר, נקבע כי אותו מעסיק לא יעסיק את אותם עובדים לפי ההיתר הכללי ולא יחולו היתרים כלליים ענפיים.
- בכל הנוגע למעסיק המעסיק מעל 20 עובדים, הוא יהיה רשאי לפעול לפי תנאי ההיתר, ובלבד שהתקיים בו אחד התנאים המפורטים: (1) היעדרות של 20% ממצבת העובדים ממקום העבודה, או (2) היעדרות של 20% לפחות מעובדיו של מעסיק באותה משמרת.
- בעת השיבוץ להעסקה בשעות נוספות בהתאם לתנאי ההיתר על המעסיק להתחשב, בין היתר, בצרכי העובדים הנובעים מהמצב המיוחד בעורף.
- תוקף ההיתר יהיה עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד ליום 12.3.2026, לפי המוקדם שבהם.
- מובהר כי גם מעסיקים שניתן להם אישור על מפעל לשירות חיוני או מפעל לשירותים קיומיים לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, מחויבים להעסיק לפי חוק שעות עבודה ומנוחה וזאת אלא אם מדובר במקרים חריגים בהם הוצאו לעובדים צווי קריאה לשירות עבודה על ידי הגורם המוסמך במשרד העבודה ולפי הסמכויות הנתונות לו לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
אנו מאחלים לכולכם ימים שקטים, ככל שניתן, וזמינים לפניותיכם בדוא"ל או בטלפונים הניידים.
בברכה
דרור גל – רעות שגיב
משרד עורכי דין
