בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעת עובדים לקבלת פנסיה תקציבית, ולחילופין להשוואת תנאי הפנסיה, וזאת מחמת התיישנות.

נדחתה תביעה של 28 מעובדי קק"ל אשר נקלטו לעבודה בין השנים 1996-2001 ואשר בוטחו בפנסיה צוברת/ביטוח מנהלים למתן סעד הצהרתי לפיו הם זכאים לקבל פנסיה תקציבית לפי חוקת הפנסיה לעובדי קק"ל. בית הדין דחה התביעה וקבע כי מאחר ועילת התביעה בעניין שיוך פנסיוני מתגבשת ביום בו התבצע השיוך, התגבשה העילה במועד הקליטה לעבודה, ועל כן עילת התביעה התיישנה לכל המאוחר בשנת 2002.

בית הדין דחה טענת העובדים כי שיוכם למסלול הפנסיה הצוברת נעשה בניגוד לדין ועל כן לא התיישנה עילת התביעה, וקבע כי אין נפקות לשאלה זו, ואפילו נעשה הדבר בניגוד למערכת ההסכמית, עילת התובענה נולדה במועד השיוך. בית הדין מצא כי התובעים היו מודעים לשיוכם לפנסיה צוברת, והם ידעו או היה עליהם לדעת כי הייתה להם הזכות להיות משויכים לפנסיה תקציבית במועד קליטתם ועל כן נדחתה גם טענה של התיישנות שלא מדעת.

על התובעים הושתו הוצאות בסך של 27,000 ₪ וזאת בשל העובדה כי הפסיקה הייתה ידועה בעניין ולמרות זאת בחרו התובעים לנהל ההליך. (פה (י-ם) 44513-05-16 דוד בן גיגי ו 27 אח' – קרן קיימת לישראל; פורסם בנבו, 1.12.2019).

התקבלה תביעת עירייה, לחיוב עובדת בהשבת כפל סכום ששולם לה זאת מאחר ולא קמו נסיבות המצדיקות להימנע מהשבה, כאשר העובדת ידעה אודות כפל התשלום

הנתבעת – העובדת, הועסקה בשורות העירייה כאשר כחלק מהליך הוצאה לפועל, הוטל על משכורת העובדת צו עיקול, אולם העירייה לא קיימה הצו. עם סיום עבודת הנתבעת בעירייה שולמו לה סך של 52,281 ₪ במסגרת גמר חשבון צו העיקול כאשר במקביל ,מאחר והעירייה לא קיימה צו העיקול, חויבה העירייה בתשלום חובה הפסוק של העובדת, בתוספת הוצאות משפט. העירייה שילמה הסכום האמור לזוכה. העירייה תבעה את העובדת לתשלום הסכום וזאת הואיל וקיבלה לידיה כפל תשלומים – הן במסגרת גמר החשבון והן במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

בית הדין קבע כי לא היו נסיבות אחרות העושות ההשבה בלתי צודקת בנסיבות העניין, וגם רשלנות העירייה לא מהווה הצדקה כל עוד ידעה הנתבעת על העברת התשלום העודף לזוכה, לא מנעה העברתו בזמן אמת ואף עשתה בו שימוש במסגרת הסכם הפשרה מול הזוכה. עוד נקבע כי אין להגן על אינטרס ההסתמכות של הנתבעת אשר גם לא טענה לשינוי לרעה במצבה, כאשר העירייה פעלה במהירות להשבת התשלום העודף ועל כן נפסק כי תשיב הנתבעת את הכספים לעירייה, למעט הוצאות המשפט של הזוכה בהם חויבה העירייה. (סעש (ת"א) 7816-10-16 עיריית תל אביב-יפו – דורונה בן דור; פורסם בנבו, 22.12.2019).

 

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי על אף שביטול תקן תפקידו של המערער נעשה משיקול ענייני כמו גם פיטוריו, נפל פגם בכך שהמשיבה לא נתנה משקל להיות המערער בעל מוגבלות

בית הדין הארצי קבע לאורו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כי קיומה של הפליה כרוכה בשאלת קיומה של התאמה, וזו האחרונה תלויה בכך שלא ניתן להטיל נטל כבד מדי על המעסיק לצורך ההתאמה. הנטל יבחן בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, כאשר בית הדין יבחן האם הימנעות המעסיק מהתאמה אינה מהווה הפליה, או שהנטל הכרוך בהתאמה אינו כבד מדי ועל כן הימנעות מהתאמה מהווה הפליה.

בית הדין הארצי קבע כי מאחר והמערער הוא בעל מוגבלות קשה, אשר הועסק במשיבה למעלה מעשור היה על המשיבה לפעול  בשקילה ראויה לאיתור תפקיד חלופי, כאשר על אף שבנסיבות העניין המשיבה ערכה בדיקה יזומה לתפקיד חלופי, לא פירטה הבדיקה  ולא נעשתה הסתייעות ביועץ חיצוני באופן יזום אלא רק במסגרת הערעור. נוכח האמור נקבע כי יש להחזיר הדיון לבית הדין קמא לפסיקת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני. (עע (ארצי) 48726-11-18 שלום (שולי) רוזנברג – גיוון אימג'ינג בע"מ; פורסם בנבו, מיום 16.1.2020).

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המדינה נדרשת לפרסם מכרז חדש במסגרתו תוכל המערערת, פרקליטה בשירות המדינה להגיש מועמדותה על אף שמדובר במכרז בדירוג משפטנים שדרגת השיא היא א3 ומעלה.

בית הדין הארצי קבע כי יש לאפשר למערערת להגיש מועמדות משרה המבוקשת, וכפועל יוצא יש להורות על פתיחת מכרז חדש לתפקיד בו תתאפשר הגשת מועמדות לכלל הפרקליטים. ביה"ד הארצי קבע כי הוראת התקשי"ר לפיה במכרז בין משרדי למשרות בדירוג המשפטנים שדרגת השיא שלהן היא א3 ומעלה לא יכולים להתמודד פרקליטים, הינה הוראה חוסמת שאינה כדין. על מנת שלא לפגוע במכרזים שפורסמו בטרם ניתן פסק הדין, נקבע כי פסק הדין יחול ממועד חתימתו ואילך. תוצאת פסק הדין הינה כי פרקליטים רשאים להגיש מועמדות למכרזים בדירוג משפטנים כל עוד אלה מפורסמים כמכרזים בין משרדיים, ואילו למכרזים בדירוג פרקליטים רשאים לגשת רק משפטנים המועסקים במשרד המשפטים כל עוד אלה מפורסמים כמכרזים משרדיים לפי התקשי"ר. (ע"ע 40988-08-19 טלי מרקוס נ' נציבות שירות המדינה ואח'; פורסם בנבו, ניתן ביום 5.1.2020).

ביה"ד דחה תביעת התובעת לתשלום זכויות הנובעות מיחסי עבודה תוך שנקבע כי במערכת היחסים שבין התובעת, רופאת שיניים, לנתבעת לא התקיימו יחסי עובד- מעסיק ומדובר בשכירת "סל שירותים" ייחודי כפי המקובל בתחום הרפואה.

בית הדין קבע כי הפקת תלוש שכר לא בהכרח מגדירה יחסי עבודה ואפילו שהופק תלוש כאמור בנסיבות בהן הסממנים המהותיים לקיומם של יחסי עובד מעסיק אינם מתקיימים לא ניתן לגזור מכך דבר לעניין מערכת היחסים. על אף שלתובעת הופק תלוש שכר, נקבע כי לא הייתה עובדת של הנתבעת, וזאת מאחר ולא נותרה בידי הנתבעת ברירה שכן התובעת הביעה חשש מלפתוח לבקשת הנתבעת תיק ברשויות המס. ביה"ד עמד על מבחני הפסיקה לצורך קביעה האם מדובר ביחסי עובד-מעסיק וקבע כי לפי מבחן ההשתלבות רופאי השיניים לא היו עובדי המרפאה אלא עובדים עצמאיים ששכרו סלי שירותים מהמרפאה. (סע"ש (ב"ש) 55549-04-15 סופיה טנקוס – מרגריטה יושפה; פורסם בנבו, ניתן ביום 3.12.2019).

ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי בנסיבות בהן למערערת שולמה פנסיה תקציבית וכן שכר בעבור עבודתה בקופה ציבורית נוספת, היה מקום להפחית תשלומי הפנסיה התקציבית ששולמו למערערת. מאחר והמדינה הודיעה למערערת לעניין זה רק בדיעבד ותוך שנוצר חוב כלפיה, אין לבטל החוב של המערערת, אלא להפחיתו בלבד.

בית הדין קבע כי על פי הוראות סעיף 35 לחוק שירות המדינה גמלאות מטרתו להגביל הסכומים אותם מקבל עובד מקופת המדינה, באופן בו הסכומים אותם מקבל עובד לו משולמת פנסיה תקציבית וכן שכר כעובד בשירות המדינה או על ידי קופה ציבורית, לא יעברו את התקרה הקבועה בחוק. על אף שבחוק חריגים לעניין, אלה מותנים בכך ששיעור המשרה של העובד במשרה ממנה פרש ובמשרה ממנה מקבל שכר לא יעלו על 100% משרה.

דובר במערערת אשר הן במהלך עבודתה בשירות המדינה והן לאחר פרישתה עבדה גם במכבי שירותי בריאות, המוגדרת כ"קופה ציבורית", כאשר היה מקום להפחית תשלומי הפנסיה ששולמו לה כך שאלה, בצירוף התשלומים ממכבי לא יעלו על התקרה הקבועה בחוק. מאחר והמערערת קיבלה תשלומים ביתר, בניגוד לחוק, ומאחר והמדינה פנתה אליה רק בדיעבד לעניין החוב, נקבע כי יש מקום להפחית מהחוב של המערערת וזאת על בסיס ההלכה לפיה מקום בו ניתנה לעובד הטבה בטעות ושלא על פי זכות, למעסיק עומדת זכות ההשבה אולם יש לבחון האם בנסיבות העניין השבה תהיה בלתי צודקת. בית הדין קבע כי מאחר והמערערת לא ידעה אודות הטעות, ואילו הייתה יודעת הייתה פועלת לשינוי, כאשר המערערת דיווחה על עבודתה במכבי בזמן אמת, לא נמצא כי פעלה בחוסר תום לב או בחוסר ניקיון כפיים. מאחר והמדינה תיקנה את הטעות בחלוף שנתיים בלבד, בשונה מהלכת אסרף שם נודע העניין רק בחלוף עשור, חוב המערערת יופחת ב- 60%. עלח (חי') 14227-06-18 ילנה שטל – מדינת ישראל; פורסם בנבו, ניתן ביום 2.12.2019.

התקבלה בקשת המבקש למתן צו לפיו יוקפאו הליכי איוש משרה וכן צו המורה על ביטול ועדת הבוחנים שהתכנסה במכרז וכינוס ועדה חדשה. ביה"ד קבע כי נוכח פגם שנפל בשיקול הדעת המנהלי היורד לשורש הליך המכרז לאיוש המשרה הנדונה, יש לבטל המכרז וזכיית הזוכה בו וכן להורות על כינוס ועדת בוחנים חדשה בהרכב שונה שתידון במכרז.

בית הדין קבע כי מאחר ותפקידה של ועדת הבוחנים הינו לבחון בלב פתוח ונפש חפצה המועמדים למשרה, ולהעניק שוויון הזדמנויות למתמודדים, חברי הועדה לא יכולים להיות נגועים בניגוד עניינים או משוא פנים. בנסיבות העניין נקבע כי נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי אשר הוכתם בשיקולים זרים וזאת נוכח העובדה שהמבקש התלונן על התעמרות, כאשר המשיבה התעלמה מהתלונה זאת כאשר בהליך אחר נקבע כי המבקש הוענש על ידי מי שזכה במכרז ועל  ידי גורם נוסף, אשר שללו ממנו גמול שעות נוספות בחוסר תום לב, כאשר הוכרז כי בחירתו של מי שזכה במכרז מובטחת, יהא אשר יהא. ועדת הבוחנים התעלמה מכך שמר גילת, אשר זכה במכרז, שימש בתפקיד בפועל למשך פרק זמן אשר העניק לו יתרון על פני מועמדים אחרים. נקבע כי העובדה שחלק מחברי הועדה בחנו עניינו של הזוכה פעמיים לאורך הליכים משפטיים שהתנהלו, דרגו ונימקו בחירתם, העיבה על שיקול דעתם שכן התקשו לשמור על ניטרליות ואובייקטיביות כאשר המבקש פעם אחר פעם בדק החלטתם והביא לפסילתה. בית הדין מצא כי חברי הועדה, בנסיבות העניין לא יכולים היו לבצע תפקידם בנפש חפצה ועל כן תתכנס וועדה חדשה בה לא ישבו כך שעניינו של המבקש יבחן באופן אובייקטיבי וכאשר בד בבד בוטלה זכיית הזוכה. סעש (ת"א) 36969-11-19  שלומי גרופר – מדינת ישראל; פורסם בנבו, ניתן ביום 12.12.2019.

בג"ץ אימץ קביעות ביה"ד הארצי וקבע כי לעובד חופש בחירה מלא בבחירת סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו, לרבות מקום בו לא בחר בקרן פנסיה מקיפה, הכוללת גם ביטוח נכות- אובדן כושר עבודה- וביטוח שארים, והוטלה על המעסיק החובה לכבד את בחירת העובד

במסגרת ההליכים בפני בית הדין הארצי נדונה השאלה האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו קרן פנסיה מקיפה, הכוללת גם ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שאירים, והאם מוטלת חובה על מעסיק לבטח את עובדו בקרן פנסיה מקיפה אף אם העובד בוחר להיות מבוטח במכשיר פנסיוני אחר שאינו כולל את הביטוחים המשלימים האמורים. ביה"ד הארצי קבע, בעיקר בהתבסס על סעיף 20  לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים כי זכות הבחירה היא של העובד, אפילו בחר בביטוח מנהלים ללא כיסוי אובדן כושר עבודה, וכן קבע כי לא מוטלת על המעסיק חובה לבטח העובד בקרן פנסיה מקיפה במצב דברים שכזה.

בג"ץ דחה העתירה וקבע כי בנסיבות העניין ומאחר ולא מתקיימים החריגים המצדיקים התערבות בג"ץ בקביעות ביה"ד הארצי לעבודה, גם לגופם של דברים פרשנות ביה"ד הארצי לעבודה לסעיף 20 לחוק הפיקוח וצו ההרחבה מעוגנת בחוק ובתכליות ואין מקום להתערב בה.

עוד נקבע כי על אף שקיים אינטרס כללי וכן אינטרס של המדינה, כי כל העובדים יבוטחו בקרן מקיפה, הכוללת גם ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים, יש נסיבות בהן אינטרס העובד עשוי להצדיק ויתור על ביטוח כאמור לטובת הגדלת הצבירה הפנסיונית. (בגץ 2360/19  הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' היועץ המשפטי לממשלה; פורסם בנבו, ניתן ביום 16.1.2020)

*אין באמור תחליף לייעוץ משפטי פרטני. נשמח לעמוד לרשותכם

 

כתבות נוספות

עדכון פסיקה אוגוסט 2020

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה על הסף תביעה שהוגשה כנגד הממונה על החוק למניעת הטרדה מינית בנתבעת, מחמת חוסר סמכותו

קבינט הקורונה אישר את התיקון לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), תש"ף-2020

קבינט הקורונה אישר אתמול (17.8.20) במשאל טלפוני את התיקון לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה),

עדכון פסיקה יולי 2020

 1. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הצעת מעסיק כי עובדת שפיטוריה נכנסו לתוקף בעת שהיתה בהיריון תשובה לעבודה עשויה להיות בגדר הצעה