ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי חברות עובד בועד עובדים אינה מקנה לו חסינות מפני נקיטת הליכי משמעת

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור של עובדת אלעל, חברה בועד העובדים, במסגרתו ביקשה להשיבה לתפקיד דיילת אוויר תוך שטענה כי ננקטו כלפיה הליכי משמעת על רקע פעילותה בועד לקידום זכויות הדיילים.

בית הדין הבהיר כי אמנם, ככל שמעסיק נוקט הליך משמעת כנגד חבר ועד עובדים בשל התבטאויות או מעשים שנעשו במסגרת פעילותו בועד העובדים – יש לבחון בקפדנות רבה את שיקוליו של המעסיק ולוודא כי המניע האמיתי אינו התנכלות או ניסיון להרתיע את חבר הועד מהמשך פעילותו, כאשר הנטל על המעסיק להוכיח כי ההליך המשמעתי לא שימש מסווה להתנכלות וננקט בתום לב ומשיקולים ענייניים. יחד עם זאת, הבהיר ביה"ד הארצי כי כהונה כחבר ועד אינה מקנה חסינות לעובד.

עוד קבע בית הדין כי גם במסגרת פעילות עובד כחבר ועד לא מוקנה לו חופש פעולה ללא גבולות, ועליו לפעול במסגרת הנורמות המקובלות במקום העבודה. הובהר גם כי יש לתת משקל לעמדת ארגון העובדים וכי בטרם נקיטה בהליך משמעתי כנגד חבר ועד מן הראוי לפנות לארגון העובדים ולהתריע כאשר בעניינה של המערערת לא נעשתה אמנם פניה, אך נוהל שיח והליך משמעתי ראשון בוטל נוכח התחייבות ההסתדרות כי תפעל מולה להבהרת דרכי ההתנהלות.

בעניינה של המערערת נקבע כי החברה נקטה בהליכי משמעת בשל התנהלותה ולא בשל חברותה בועד, ועל כן נדחה ערעורה.

(ע"ע 17048-05-23 ליאור קסטוריאנו נ' אלעל נתיבי אוויר לישראל בע"מ; מיום 15.1.2024).

ביה"ד האזורי לעבודה חייב עובדת בתשלום פיצוי בסך 60,000 ₪ בגין הפרת חוק עוולות מסחריות

התובעת, סוכנות לביטוח, הגישה תביעה נגד העובדת בגין גזל סוד מסחרי זאת לאחר שלטענתה נטלה פרטי לקוחות ומסמכים הקשורים להם, והאמור מבלי לידע את המעסיק ומבלי לקבל אישור מפורש שלו.

נקבע כי הנטל על המעסיק להוכיח דבר קיומו של סוד מסחרי, כאשר רשימת לקוחות, עשויה להיות סוד מסחרי וכאשר במקרה הספציפי הוכח כי דובר במידע שאינו נגיש לכלל הציבור ואינו ניתן לגילוי בנקל. עוד הוכח, כי דובר במידע שיש בו משום יתרון מסחרי לבעליו ואשר הסוכנות נקטה אמצעים כדי להבטיח שמירתו בסוד, כאשר הנתבעת לקחה את הפרטים והעבירה אותם לצד שלישי מבלי ליידע את המעסיק ולקבל אישור מפורש שלו.

הובהר עוד כי המידע נלקח לאחר סיום עבודתה תוך שהנתבעת נכנסה למערכת באמצעות פרטי גישה של עובדת אחרת, באופן המהווה גזל סוד מסחרי.

נוכח האמור חויבה העובדת בתשלום פיצוי בגין גזל סוד מסחרי בסך של 60,000 ₪.

בד בבד התקבלה תביעה שכנגד שהוגשה על ידי העובדת בגין אי מסירת הודעה לעובד ובגין גמול שעות נוספות והפרש דמי הבראה.

(סע"ש 45633-04-18 חומה סוכנות לביטוח בע"מ נ' אילנה סוטו; מיום 11.1.2024).

ביה"ד האזורי לעבודה הורה על השבת מורה לעבודתו לאחר שפוטר עקב התבטאויות במהלך המלחמה

המורה, פוטר מעבודתו בהחלטה של ועדת הפיטורים לאור התבטאויות שנטען כי אינן הולמות מעמדו כעובד הוראה, הן במהלך שיעור והן ברשתות החברתיות. בד בבד משרד החינוך הודיע על ביטול אישור העסקתו, וכן על התראת בירור בהתייחס לרשומתו שתחייב קבלת אישור ספציפי ככל שבעתיד יבקש לקבל אישור העסקה כעובד הוראה.

ביה"ד לעבודה קבע כי הגם שהעובד פוטר עקב אי התאמה לכאורה, בפועל הרקע לפיטוריו היה משמעתי, כאשר העירייה נקטה בהליך של פיטורים עקב אי התאמה, בין היתר על רקע סגירת בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות כאשר גם משרד החינוך אשר שלל את רישיון ההוראה של העובד, עשה כן מן הטעם שפוטר בעקבות עבירות משמעת.

ביה"ד הבהיר כי למרות שעמדות המורה מעלות ביקורת כלפי פעולות צה"ל, הוא לא הביעה בפרסומיו תמיכה בפעולות הטרור של חמאס. ביה"ד קבע כי בהעדר מגבלות על חופש הביטוי של ציבור המורים מחוץ לכתלי בית הספר בכל הנוגע להבעת דעה אישית ופוליטית, לא ניתן לקבל את עמדת העירייה לפיה אירועי המלחמה משנים את גבולות חופש הביטוי של המורים.

עוד נקבע כי העירייה לא שקלה פעולות או סנקציות חלופיות לפיטורים כגון פרסום הבהרה להורים ולתלמידים וכי החלטת העירייה על פיטורי המורה לא היתה מידתית.

משכך – ניתן צו זמני למניעת פיטורי המורה.

באשר למשרד החינוך נקבע כי מקום בו נקבע שפיטוריו לא היו פיטורי משמעת, נשמט הבסיס להתראת הבירור שנרשמה על ידי משרד החינוך.

(סע"ש 40668-11-23 ברוכין נ' עיריית פתח תקוה ואח'; מיום 13.1.2024).

 

**האמור לעיל מובא כעדכון כללי בלבד ואין לראותו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.