בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי דרישת ניסיון מקצועי קודם הינה לגיטימית ומתבקשת, וכי אין מקום להתערבות בית הדין לעבודה ביישום תנאי סף הכוללים דרישות מקצועיות המצויות בלב מומחיותו של מפרסם המכרז.

בית הדין לעבודה דחה תביעתה של עובדת חברת תעבורה ימית חיפה אשר ביקשה להכריז עליה כעל זוכה במכרז פנימי לאחר שמועמדותה נפסלה מחמת אי עמידה בתנאי הסף וקבע: – 

  1. דרישת ניסיון מקצועי קודם הינה לגיטימית ומתבקשת. המכרז נוסח בצורה ברורה, בהירה ומדויקת ביחס לדירשה זו והתובעת גם אל טענה שהדרישה אינה סבירה או אינה לגיטימית.
  2. לאור לשון המכרז הברורה – יש להעדיף את הפרשנות הצרה בהתייחס לניסיון התעסוקתי הנדרש כחלק מתנאי הסף.
  3. למעסיק מסורה הפררוגטיבה הניהולית לקבוע את תנאי המכרז לרבות דרישה לקריטריונים מקצועיים ובהם ניסיון קודם כאשר הביקורת השיפוטית של ביה"ד מוגבלת למקרים חריגים בהם ההחלטה אינה סבירה או מידתית ונפל בה פגם מהותי.
  4. ההחלטה לפיה מועמד אינו עומד בתנאי הסף היא החלטה מינהלית, כאשר החלטת ועדת הקבלה שהתובעת אינה עומדת בתנאי הניסיון היא החלטה ענינית שאינה חורגת ממתחם הסבירות וכך גם ההחלטה שהסמכה של קצין משמרת אינה שוות ערך לניסיון מקצועי של מלח גוררת גם היא סבירה ועומדת בעקרונות המשפט המינהלי, ומבוססת על הכלים והידע המצוי בידי חברי הועדה.
  5. נקבע כי הועדה נתנה דעתה לטענות התובעת ושקלה את ההסמכה והניסיון התעסוקתי וקבעה כי אינה כשירה וכי קבלת טענות התובעת בנושא זה תהיה בגדר התערבות יתרה בשיקול הדעת של החברה.
  6. טענות נוספות לגבי פגמים בהליך נדחו אף הן. הובהר כי ספק אם לתובע זכות עמידה לטעון לפגמים במכרז שביקשה להכריז עליה כזוכה בו.
  7. נדחו טענות התובע לגבי הפרוטוקול הואיל ויש מסמך סיכום המתעד את החלטת ועדת הקבלה כאשר נקבע כי עומדת לועדה חזקת התקינות המינהלית ועריכת מסמך סיכום ללא התכנסות פיזית אינה נגועה בפגם.
  8. נדחתה הטענה כי היה על הועדה לזמן את התובעת על מנת לקבל הבהרות על ניסיונה ומטעם זה הובהר כי גם אין רלבנטיות לנוהל איוש משרות עת מדובר באי עמידה בתנאי הסף, זאת כאשר הנוהל מתייחס למצב בו ניגש מועמד יחיד שעמד בתנאי הסף. מעבר לצורך הובהר כי הועדה נתנה לתובעת הזדמנות להשלים מסמכים ולהשמיע טיעונים וכי טוב עשתה הועדה כאשר לא נתנה לה יתרון לשיפור עמדות והתנהלה בכתובים.
  9. עוד נקבע כי ככל שהיתה לתובעת טענה לגבי תנאי הניסיון היה עליה לפנות לביה"ד עם פרסום המכרז ב-12/2022 ופנייתה לבית הדין נגועה בשיהוי זאת מעבר לכך כי הגשת מועמדות למכרז החיצוני באותם תנאי הסף במרץ 2023 מלמדת על כי בהתנהגותה השלימה עם החלטת ועדת הקבלה.
  10. נוכח האמור נדחתה התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות.

(פ"ה 29574-05-23 כהן נ' חברת תעבורה ימית חיפה בע"מ; מיום 16.5.24; החברה יוצגה על ידי משרדנו).

בית הדין הארצי לעבודה דחה תביעת קצינת קבע להכרה בפגיעה בעבודה בעת אירוע נופש מאחר והתאונה אירעה במהלך טיפול בבתה

דובר בתביעה של קצינת קבע שיצאה לנופש העשרה לאנשי קבע. הנופש יועד למשרתים ולבני משפחותיהם והמערערת השתתפה בו עם בן זוגה ועם 5 ילדיה. במהלך הנופש השתתפה בתה הקטנה בתחרות כשרונות צעירים וכאשר המערערת ניסתה לסייע לבתה לרדת מהבמה, מעדה ונפגעה בעצמה.

בית הדין דחה את התביעה וקבע:

  1. הגם שתאונת עבודה היא תאונה תוך כדי ביצוע עבודה, בפועל לאורך השנים הוכרו פגיעות בעבודה גם לגבי עובדים שנפגעו בעת ביצוע פעולות נלוות לעבודה.
  2. בכלל זה הובהר כי הימשכות יחסי עבודה אל מחוץ לשעות העבודה או למקום הפיזי של מקום העבודה, באה לידי ביטוי גם באירועים חברתיים ובאירועי נופש וגיבוש, וכי לא אחת הוכרו פגיעות שאירעו לעובדים במהלך פעילות חברתית כתאונת עבודה.
  3. בחינת השאלה האם פעילות היא בגדר פעילות נלווית לעבודה, נעשית במבחן דו שלבי. בשלב הראשון נדרש להראות זיקה בין האירוע למפעל, וככל שהתשובה חיובית, עוברים לשלב השני, במסגרתו ייבחנו הזיקה והרלבנטיות של הפעילות בה עסק העובד לאירוע המוכר, כלומר האם הפעולה היתה חלק אינטגרלי מאותה פעילות שהוכרה כנלווית לעבודה.
  4. בחינת שני שלבים אלו במקרה הספציפי, מעלה כי לא הוכחה כל זיקה בין אירוע הנופש לבין האירוע בו נפלה המערערת, זאת כאשר המערערת העידה כי נדרשה לעלות לבמה לאחר שזו עלתה אליה בטרם פתיחת המופע, כחלק ממשחק או מעשה שובבות ולא כחלק מערב הכשרונות הצעירים, וכחלק מחובותיה ההוריות.
  5. נקבע כי המערערת נדרשה לעלות לבמה על מנת להוריד את בתה הקטנה פן תמעד, כחלק מאחריותה ההורית של המערערת כלפי בתה וכי פעולה זו אינה מקיימת זיקה לערב הכשרונות הצעירים או להכנות אליו, ובך למעשה מתנתקת הזיקה בין פעולה זו של המערערת לבין אירוע הנופש בו היא השתתפה.

עב"ל 809-07-23 מיכל דרור נ' המוסד לביטוח לאומי; מיום 2.5.2024.

כתבות נוספות

עדכון חקיקה – תקנות דמי מחלה

עדכון חקיקה – תקנות דמי מחלה ביום 1.9.2024 ייכנס לתוקף תיקון לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) (תיקון), התשפ"ד-2024. בהתאם לתיקון,

עדכון פסיקה וחקיקה מרץ 2024

פורסם צו הרחבה בעניין זכויות אנשי המילואים ביום 6.3.2024 פורסם צו הרחבה שהרחיב הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 4.2.2024 בין נשיאות המגזר העסקי

עדכון פסיקה – ינואר 2024

ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי חברות עובד בועד עובדים אינה מקנה לו חסינות מפני נקיטת הליכי משמעת ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור