בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בדיעבד ביחסי עבודה בין אוצרת במוזיאוני העירייה לבין עיריית רמת גן ופסק לזכותה פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 350,000 ₪

התובעת שימשה כאוצרת מוזיאונים של עיריית רמת גן במשך 30 שנה, כשההתקשרות עמה בוצעה כנותנת שירותים עצמאית ועתרה לבית הדין לעבודה במועד סיום ההתקשרות בבקשה להכיר בה כעובדת העירייה ולתשלום זכויות סוציאליות הנגזרות מן המעמד. בית הדין קבע כי התקיימו יחסי עובד – מעסיק בין התובעת לעירייה, חרף מתכונת ההתקשרות עמה כעצמאית. עוד קבע בית הדין כי לתובעת לא נגרם נזק ממוני לאחר שערך השוואה בין הזכויות הממוניות שאמורות היו להשתלם לתובעת בראי השכר החלופי לבין התמורה הקבלנית ששולמה בפועל ומצא כי הפער הינו זניח. מנגד, בית הדין קבע כי לתובעת נגרם נזק לא ממוני לאחר ששקל את השיקולים הבאים:

  • לפי ההלכה נקודת המוצא היא שיש לפסוק פיצוי בלתי ממוני.
  • המעסיק הינו גוף ציבורי, בעל יכולות מיקוח גבוהות באשר לאופן ההתקשרות ופערי הכוחות בין הצדדים;
  • נמנעו מהתובעת זכויות לא ממוניות בשל שלא הוכרה כעובדת בזמן אמת, כגון: אי תחולה של חוקת העבודה על הזכויות העודפות בה, ובכלל זה הזכות לייצוג ארגוני, היעדר אפשרויות קידום ואפשרויות לגשת למכרזים.

בקביעת גובה הפיצוי הלא-ממוני בית הדין הביא בחשבון את העובדה כי לא הייתה פגיעה בהשתלבות החברתית של התובעת במקום העבודה; כי התובעת נהנתה מגמישות בשעות העבודה, מאי כפיפות למגבלות נוספות הנובעות מן הדין המשמעתי ומחובת קבלת אישור לצורך עבודה נוספת וכן לקח בחשבון את העובדה כי נמנעו מהתובעת זכויות לא ממוניות בשל שלא הוכרה כעובדת בזמן אמת, כגון: אי תחולה של חוקת העבודה על הזכויות העודפות בה, והעדר הזכות לייצוג ארגוני, העובדה כי לא הייתה לתובעת אפשרות ניצול של ימי חופשה, מחלה, בחירה והצהרה, כאשר שלילתן של זכויות אלו מתעצמת לנוכח מצבה הרפואי הלקוי של התובעת ונכותה. עוד מצא בית הדין כי נוכח האמור נמנע מהתובעת שימוע מסודר וקבלת הודעה מוקדמת כעובדת בסיום העסקתה; בית הדין נתן משקל גם לעובדה כי בשום שלב לא הוצע לתובעת להיות עובדת והיא לא זכתה לקבל מענה כאשר פנתה בעניין זה בעבר ועוד קבע כי התובעת לא הפיקה תועלת מכך שלא נדרשה לעבור הליכי מכרז ולא מכך שלא נדרשה לבקש אישור עבודה נוספת או הייתה יכולה לעסוק בעיסוקים אחרים בהינתן ששימשה כאוצרת עבור העירייה בלבד במשך 30 שנה; עוד נלקחה בחשבון העובדה כי התמורה ששולמה לתובעת לא הייתה גבוהה באופן משמעותי מהשכר לו הייתה זכאית אילו הייתה עובדת וכי התובעת נותרה ללא מקור הכנסה לקיום בכבוד לאחר 30 שנות עבודה. בית הדין לקח בחשבון גם את ההיבט ההרתעתי וקבע כי העירייה ביצעה סיווג שגוי של התובעת כקבלנית עצמאית. כחלק משיקולי ההרתעה ציין בית הדין כי יש למנוע מקרים בהם גוף ציבורי מתוקצב עלול לעקוף דרכי קבלה במכרזים באמצעות העסקה של קבלנים עצמאיים, כמו במקרה הנדון. בית הדין לקח כאמת מידע את הפיצוי הלא ממוני בסך של 120,000 ₪ שנפסק לעובד לאחר 8 שנת עבודה בתיק סע"ש (תל אביב-יפו) 21239-10-13 דן רבין – מדינת ישראל -משרד המשפטים [פורסם בנבו] (20.8.17) ובהתאמה לתקופת העבודה העמיד אותו על הסך של כ-350 אש"ח. 

סע"ש (אזורי ת"א) 67657-01-17 אינה ארואטי – עיריית רמת גן (נבו 28.10.2021).

בית הדין הארצי לעבודה עמד על הכללים בדבר אופן תחשיב גמול שעות נוספות בהסדר של גמול גלובלי

בית הדין הארצי לעבודה התייחס להסכמות הצדדים לגבי תשלום שעות נוספות גלובאליות, ופסק כי ככלל, במקרה שבו הצדדים הסכימו מראש להסדר גמול שעות נוספות גלובלי, יש לבחון האם גמול השעות ששולם לעובד מבטא באופן סביר את היקף השעות הנוספות הממוצע שהעובד עבד בהן. בהתאם לפסיקה, אם עולה מתחשיב כזה כי גמול השעות הנוספות אינו ממצה את הזכות לפי החוק באופן סביר, יש לערוך תחשיב הפרשי גמול שעות נוספות. בית הדין הארצי קבע כי ניתן לבצע תחשיב הפרשי גמול שעות נוספות תוך התחשבנות על פני חודשים שונים ולא רק בחודש נתון. באופן כזה, בתחשיב הזכאות של הפרש גמול שעות נוספות, יש להתחשב הן בחודשים בהם קיבל העובד גמול גלובלי בסכום הנמוך מהזכאות על פי תחשיב אריתמטי והן בחודשים שבהם קיבל תשלום בעודף לפי תחשיב כזה. עוד נקבע כי במקרה שבו עובד לא השלים את שעות התקן של משרתו בחודש מסוים אך קיבל את שכרו הרגיל כאילו השלים את שעות התקן, לא ניתן לקזז את התשלום העודף שקיבל עם חוסר בתשלום גמול שעות נוספות בחודש אחר, אלא וככל שמוכח כי הייתה הסכמה בין הצדדים לקיזוז כאמור. במקרים שבהם לא הייתה הסכמה של הצדדים לקיזוז תשלום שעות תקן עם שעות נוספות גלובליות, יש לראות בתשלום שעות התקן ובתשלום גמול שעות נוספות גלובלי כהוראות נפרדות בהסכם העובדה שאין לערב ביניהן, כך שלא ניתן יהיה לקזז הטבה שניתנה לעובד בהקשר של הוראה לתשלום שעות עבודה, עם חוב של המעסיק עם הוראת נפרדת בהסכם העבודה. בנוסף, בית הדין קבע כי עצם ביצוע הפרשות לקופת גמל בגין רכיב שכר, כמו למשל שעות נוספות, אינו הופך את אותו רכיב לחלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים, ולצורך זאת יש להוכיח כי מדובר ברכיב פיקטיבי שבמהותו משולם עבור העבודה הרגילה.

ע"ע (ארצי ) 10341-12-20 לאוניד גל – סיסמופ טכנולוגיות בע"מ (נבו 22.11.2021)

כתבות נוספות

תיקוני חקיקה קורונה פברואר 2022

הכנסת אישרה תיקון נוסף לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התשפ"ב–2022. ביום 1.2.2022 פורסם ברשומות תיקון מס' 7 לחוק

עדכון פסיקה ספטמבר 2021

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל בקשה לביטול פיטורים בהליך קיבוצי על רקע חברות בארגון.  מדובר בבקשת צד לסכסוך קיבוצי  שהוגשה על