דחיית תביעת עובד עירייה שפרש בתנאים מיטיבים לאחר חתימה על כתב ויתור לתשלום כוננויות

תביעת עובד עירייה לתשלום רטרואקטיבי של כוננויות נדחה לאחר שבית הדין קבע כי התובע חתם על כתב ויתור שמכוחו שולמו לו הטבות פרישה, כאשר דרישתו לתשלום רטרואקטיבי בגין כוננויות הועלתה עוד טרם הפרישה, ועל אף האמור החליט התובע באופן מודע לחתום על כתב הויתור. הובהר כי נוסח כתב הויתור נהיר וברור והיה על התובע להביע הסתייגותו במפורש ככל שרצה לעשות כן וכן הובהר כי מדובר בתכנית פרישה שפורסמה על ידי משרד הפנים ואחד התנאים בה הוא חתימה על כתב ויתור בלתי מסויג כאשר התובע חתם על כתב הויתור באופן מודע ובהסכמה מלאה וללא כל הסתייגות וכי הוא בחר בקבלת תנאי הפרישה המיטיבים על פני מיצוי טענותיו לגבי הכוננויות. בית הדין דחה גם את התביעה לכוננות לגופה תוך שהוא מבהיר כי על פי חוקת העבודה תגמול עבור כוננות ישולם לעובד שנדרש על ידי מעסיקתו לשהות בכוננות בביתו לאחר שעות העבודה, כאשר הוא אינו חופשי לעשות כרצונו לאחר שעות העבודה וכאשר נקבע כי התובע לא המציא כל אסמכתא לכך שנדרש לשהות בכוננות בימים מסוימים ובשעות מסוימות. עוד התקבלה עמדת העירייה כי נתונה לה הפררוגטיבה לקבוע את היקף הכוננות הנדרשת ונקבע כי העובדה שלפקחים הכפופים לתובע אושרה מכסה של 30 שעות כוננות אין בה כדי ללמד על היקף הכוננות שנדרש מהתובע עצמו. על אף שהוגשה תביעה שכנגד להשבת הטבות הפרישה זו נדחתה לאחר שבית הדין מצא כי כתב הויתור אינו כולל הוראה מפורשת להחזרת הטבות הפרישה ששולמו במקרה בו יגיש התובע תביעה ובכל מקרה סבר כי השבת הטבות הפרישה ששולמו לתובע הינה בלתי מידתית. התובע חויב כאמור בתשלום הוצאות ושכ"ט בסך של 5,000 ₪. סע"ש 53331-11-20 שביט נ' עיריית אילת **העירייה יוצגה בהליך זה על ידי עו"ד רעות שגיב-גרטלר ממשרדנו.

כתבות נוספות

עדכון פסיקה וחקיקה מרץ 2024

עדכון פסיקה – ינואר 2024

עדכון חקיקה – תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה – רכיבי שכר