לקוחות יקרים

בימים קשים אלו מחזקים את ידי כולכם ומקווים כי השקט יחזור במהרה.

מצאנו לנכון לשלוח עדכון קצר לגבי חובות המעסיק על רקע המצב הבטחוני.

  1. על רקע המצב הבטחוני והכרזה על מצב מיוחד בעורף על ידי שר הביטחון, קבע פיקוד העורף הנחיות לשעת חירום (יש להתעדכן מעת לעת לגבי האזורים השונים בהם מוכרז מצב חירום ופרקי הזמן). בין היתר ניתנו הנחיות לגבי אפשרות התייצבות במקום העבודה בכל אחד מהאזורים כאשר בחלק מן האזורים בטווח של 80 ק"מ ניתן להתייצב למקום העבודה רק במידה ויש מרחב מוגן שניתן להגיע אליו בטווח הרלבנטי לפי אותו איזור.
  2. בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006 נקבע כי אין לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה על רקע הנחיה שניתנה לפי חוק ההתגוננות האזרחית, אשר בשלה נבצר מהעובד להתייצב או לבצע עבודתו.
  3. עוד נקבע בסעיף 20ב) לחוק איסור על פיטורי עובד בשל היעדרותו מהעבודה לשם השגחה על ילדו עקב סגירת מוסד הלימוד בו הוא לומד על רקע מצב החירום, והאמור בלבד שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ה"הורה העצמאי" של הילד, ואם מדובר בשני הורים, כי בן זוגו של העובד לא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד. ההוראות האמורות לא יחולו ככל שבמקום העבודה חלופה נאותה להשגחה על הילד.
  4. ההוראות הנ"ל לא יחולו לגבי עובד שנקרא לעבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום (כגון – מפעל חיוני), שוטר, סוהר, עובד שירות הביטחון הכללי, חבר ארגון עזר או עובד בגוף הצלה.
  5. יובהר עוד כי ההגנות לא יחולו על עובד שנמנע מלהתייצב לעבודה בהעדר הוראה האוסרת על התייצבות למקום העבודה.
  6. מובהר כי בתביעת עובד בטענה לפיטורים המנוגדים להוראות אלו, הנטל יהיה על הנתבע להוכיח כי פעל כדין, וזאת ככל שהעובד הוכיח כי נעדר מהעבודה או לא ביצע עבודה בנסיבות הקבועות בחוק, וכן כי הפיטורים היו בעת ההיעדרות או בטווח של חודשיים לאחר מכן.
  7. בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק על רקע הפרת הוראות החוק, וכן לתת צו למניעת הפיטורים. עוד מובהר כי מעסיק שיפעל לפיטורי עובד בניגוד לחוק האמור גם חשוף לקנס לפי חוק העונשין.
  8. תביעה לפי חוק זה תתיישן בחלוף 12 חודשים.
  9. באשר לתשלום שכרם של עובדים בעת היעדרם מהעבודה במצב חירום: –
  • חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אינו מסדיר את סוגיית התשלום בעת היעדרות ולכאורה בהעדר התייצבות לעבודה בעת מצב חירום, גם אם הדבר תואם את הנחיות פיקוד העורף – לא חלה על המעסיק חובה לתשלום שכר העובד.
  • נושא זה לרוב מוסדר בדיעבד בהתאם לחקיקה בכנסת, תוך קביעת האזורים בהם תהיה זכאות לשכר ולשיפוי מהמדינה בגין תשלום שכר בעת היעדרות. ברוב המקרים מקובל כי המעסיק משלם את השכר השוטף ולאחר מכן בהתאם להנחיות ייקבע אם הוא מקבל שיפוי.
  • מובן כי ניתן להגיע להסכמות פרטניות לגבי ביצוע עבודה מהבית – בתשלום שכר, או מימוש חופשה שנתית בתשלום.
  1. מה קורה כאשר עובד חושש להגיע לעבודה? במידה וההנחיות מאפשרות התייצבות למקום העבודה והעובד אינו מתייצב, אין חובת תשלום שכר.
  2. מה לגבי עובדים שגויסו למילואים ? על פי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) חל איסור לפטר עובד בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל משך שירות המילואים, ובכל מקרה חל איסור לפטר עובד בעת שירותו במילואים וזאת מכל סיבה שהיא. ככל שמדובר בשירות לתקופה העולה על יומיים רצופים, חל האיסור על פיטורי העובד גם במהלך של תקופה בת 30 ימים לאחר תום שירות המילואים.

אנו זמינים לכל שאלה. מחזקים את ידי כולכם ומקווים כי השקט יחזור על כנו במהרה.

 

 

כתבות נוספות

עדכון פסיקה וחקיקה מרץ 2024

פורסם צו הרחבה בעניין זכויות אנשי המילואים ביום 6.3.2024 פורסם צו הרחבה שהרחיב הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 4.2.2024 בין נשיאות המגזר העסקי

עדכון פסיקה – ינואר 2024

ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי חברות עובד בועד עובדים אינה מקנה לו חסינות מפני נקיטת הליכי משמעת ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור