תוקף ההיתר הכללי להעסקה בשעות נוספות – הוראת שעה – הוארך עד ליום 7.1.24

בהתאם להוראת השעה, ניתן יהיה להעסיק עובד עד 67 שעות בשבוע ובלבד שמכסת השעות הנוספות בחודש לא תעלה על 90 שעות.

עוד הובהר כי ניתן יהיה להעסיק עובד עד 14 שעות ביום, כפוף להסכמת העובד ולמתן הפסקה נוספת, הכלב התא לצרכים הייחודיים של מקום העבודה ועל רקע מצב החירום.

בהתייחס למעסיק המעסיק למעלה מ-20 עובדים נדרשת עמידה בקריטריונים קודמים כפי שפירטנו בחוזר קודם.

נדחתה בקשת עובדת חברת החשמל להורות על ביטול פיטוריה לאחר שהתברר כי מסרה הצהרה לא נכונה על קרבה משפחתית

במועד קבלתה של העובדת לעבודה היא הצהירה כי אין לה בני משפחה המועסקים בחברה. לאחר תחילת עבודתה ומשהתברר כי בן משפחתה מועסק בחברה מסרה הצהרה מתוקנת. בעקבותיה זומנה לשימוע לפני פיטורים ולאחריו הוחלט על פיטוריה.

העובדת טענה כי נפלו פגמים בהליך פיטוריה כמו גם בשיקולים לפטרה. עוד טענה כי בהחלטה על פיטוריה יש משום פרשנות שגויה של הוראות החוק.

בית הדין לעבודה דחה את הטענה כי פרשנות תקנה 2 לתקנות החברות הממשלתיות לגבי העסקת בני משפחה מתייחסת רק להעסקת עובדים בכירים, ועוד הבהיר כי הכללים חלים הן על מועמדים לעבודה והן על עובדים קיימים.

עוד קבע ביה"ד כי לצד הכלל האוסר העסקת בני משפחה, רשאית חברה ממשלתית להעסיק בני משפחה בכפוף להליך הקבוע בדין, אלא שמקום בו העובדת לא הצהירה על קרבת המשפחה במועד קבלתה לעבודה ובהעדר אישור הגורמים המוסמכים בחברה כי היא בעלת כישורים מיוחדים ביחס לשאר המועמדים, לא מתקיימים הכללים המצדיקים בחינת יחסי הכפיפות בינה לבין בן משפחתה המועסק בחברה.

טענת האפליה של המבקשת נדחתה תוך הבהרה כי גם אם ישנה פגיעה אפשרית במועמד שיש לו קרוב משפחה המועסק בחברה, מדובר בפגיעה סבירה ומידתית לתכלית ראויה.

הובהר עוד כי על המבקשת חלה חובת תום לב וחובת גילוי במו"מ טרם תחילת העסקתה, ובפרט כשמדובר במועמדות לחברה ממשלתית; כי המבקשת נקלטה לעבודה על יסוד הצהרתה כי אין לה בני משפחה המועסקים בחברה; כי המבקשת נמנעה מלבצע בדיקה לגבי בני משפחתה המועסקים בחברה, ואם היתה מבצעת הבדיקה היתה מגלה הפרטים וכן כי גם לגבי בת משפחה נוספת לא הצהירה, ובכך הפרה את חובת הגילוי. בנסיבות העניין נמצא כי לא נפל פגם בהחלטת החברה לגבי פיטוריה באופן המצדיק מתן צו זמני למניעת פיטוריה. בקשתה נדחתה תוך חיובה בהוצאות. (פ"ה 61205-11-23 אוריאל אסתר חן נ' חברת החשמל לישראל; מיום 10.12.2023).

נדחתה תביעת עובדת הוראה לקבלת פיצוי בגין התנכלות והתעמרות תעסוקתית

התובעת הגישה תביעה על סך של 60,000 ₪ לפיצוי בגין עגמת נפש, התעמרות והתנכלות תעסוקתית, תוך שהעלתה טענות לגבי שיבוצה להוראת ההיסטוריה באופן שאינו תואם להכשרתה, לגבי סגנון דיבור בוטה וצעקות מצד המנהל, ומידורה מקבוצות ווטס אפ וכן טענות לגבי העדפת מורות אחרות בהגדלת משרה באופן המהווה אפליה פסולה.

בית הדין לעבודה דחה את התביעה והבהיר כי:

1. העסקה פוגענית על פי הפסיקה היא התנהגות מטרידה ומשפילה המופנית כלפי עובד באופן חוזר ונשנה, לרבות פגיעה באמצעים מילוליים, פגיעה במעמד העובדים ומתן משימות משפילות, ביצוע בקרת יתר הפגנת שליטה והתנהגות אימפולסיבית שאינה חד פעמית אלא מתמשכת.
2. עם זאת הובהר כי "לא כל התנהגות של מעסיק שהעובד נפגע ממנה היא בגדר התנכלות תעסוקתית שכן יחסי עבודה מעצם טיבם כרוכים בחיכוכים בין עובד למעסיק ועל התנהלות הצדדים להיות מכבדת כאשר המעסיק מפעיל את סמכותו באופן ענייני נטול שיקולים זרים ובאופן ראוי ומכבד".
3. הובהר כי הפגיעה בעובד תיבחן במבחן משולב, סובייקטיבי ואובייקטיבי, כאשר עילת ההתעמרות תיבחן בהסתמך על ראיות, תוך מתן משקל לחובת תום הלב המוגברת ביחסי עבודה, כאשר לעיתים ישנו פער בין התחושה הסובייקטיבית של העובד לבין הממצאים האובייקטיביים.
4. בעניין הפרטני נדחתה הטענה כי שיבוצה של התובעת למקצוע ההיסטוריה היווה השפלה, זאת כאשר עלה כי גם בעבר שובצה התובעת להוראת היסטוריה ולא העלתה טענה כלשהי.
5. לגבי הטענות בעניין התנהלות מנהל בית הספר – נקבע כי אלו הועלו בצורה כללית ולא מפורטת, וכי לא ניתן היה לקבל מידע על אירועים ספציפיים.
6. טענה לגבי מידורה של התובעת מישיבות ומקבוצות ווטסאפ לא פורטה והועלתה באופן כוללני.
7. התובעת לא ביססה טענה לאפליה באי הגדלת משרתה לעומת מורים אחרים והובהר כי בהקשר זה הנטל על התובעת ואי זימון עדות רלבנטיות פועל לחובתה.
8. נוכח האמור התביעה נדחתה תוך חיובה של התובעת בהוצאות בסך של 13,000 ₪.

פ"ה 48811-09-19 פדילה חולוד נ' משרד החינוך והתרבות; מיום 6.12.2023).

**האמור בחוזר זה הינו עדכון כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.