נדחתה בקשת צד בסכסוך בין-ארגוני שהגישה הסתדרות העובדים הלאומית בישראל להכרה בה כארגון העובדים היציג בחברת סופר בוס חלף כוח לעובדים

בית הדין דחה בקשת צד בסכסוך בין-ארגוני שבמסגרתו עתרה הסתדרות העובדים הלאומית להכריז על היותה ארגון העובדים היציג בחברה חלף כוח לעובדים, מחמת מניעות הלכתית הניתנת לארגון עובדים יציג לאחר חתימה על הסכם קיבוצי. תקופת מניעות מאפשרת לארגון העובדים שהוכרז כיציג רק בחודש 1/2017 כארגון העובדים של החברה, וחתם על הסכם קיבוצי בשנת 2018, תקופה בה יוכל לממש המטרות הקיבוציות. כוח לעובדים חתם על שרשרת הסכמים אולם נקבע כי אלה לא נועדו על מנת למנוע מהחלפה של ארגון העובדים, אלא שדובר בפרי הנסיבות באופן שמביא לתוצאה כי יש לקבוע תקופת מניעות של שנה, שרק אז תוכל הסתדרות העובדים הלאומית לערער על יציגותה של כוח לעובדים בחברה, ובכך נדחתה בקשת הצד של הסתדרות העובדים. מאחר וכוח לעובדים היוו הארגון היציג של החברה, ולא הייתה מחלוק בעניין, ומאחר ונחתם הסכם קיבוצי לו כוח לעובדים היה צד, נקבע כי תחול תקופת מניעות של שנה, שזוהי לפי הפסיקה התקופה הסבירה.                        במסגרת בקשת הצד הועלו גם טענות לעניין ההיבטים הכמותיים של מספר החברים בכל אחד מהארגונים אולם בית הדין לא נדרש לכך. סבא (ארצי) 39778-01-20  הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (מיום 16.3.2020).

נדחתה תביעת עובד שב"ס לשיוך למסלול פנסיה תקציבית

העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי לפסק דין הצהרתי לפיו יש להשיבו למסלול פנסיה תקציבית בו היה במשך תקופת שירותו בצה"ל, עד אשר עבר לעבוד בשב"ס, כ- 6 חודשים לאחר שהשתחרר מצה"ל. ביה"ד האזורי קבע כי נפלו פגמים בהליך גיוס העובד לשב"ס עקב הפרת חובת תום הלב מצד שב"ס, ולכן נקבע כי יחול בעניינו הסדר פנסיה תקציבית ממועד גיוסו לשב"ס. המדינה הגישה ערעור אשר התקבל על ידי בית הדין הארצי לעבודה. במסגרת הערעור טען העובד כי לאור סעיף 108ח'(5) לחוק הגמלאות, אשר קובע התנאים להמשך החלת הסדר פנסיה תקציבית, הוא זכאי להמשיך ולצבור זכויות במסלול פנסיה תקציבית ולא צוברת, על אף שבמועד בו גויס לשב"ס עובד חדש לא היה זכאי להיקלט במסלול פנסיה תקציבית. הובהר על ידי בית הדין כי אחד מהתנאים להכרה בזכאות לפנסיה תקציבית הינו כי ההפסקה בין השירות בצה"ל לשירות בשב"ס לא תעלה על 6 חודשים- ובענייננו של המשיב חלפה התקופה, אלא שלטענת העובד דובר היה בחוסר תום לב מצד המדינה שלא הזדרזה. בית הדין הארצי קיבל את ערעור המדינה וקבע, בין היתר, בהתאם לפסיקה קודמת (עניין קבלאן), כי המשיב אינו זכאי להיות מבוטח בפנסיה תקציבית, ולא הוכח כי העיכוב בקבלתו לשב"ס היה נעוץ בשיקולים זרים המגיעים כדי חוסר תום לב, כאשר ל-2 הצדדים לא הייתה מודעות לגבי חשיבות קליטתו עד תאריך מסוים. ע"ע (ארצי) 71906-10-18 מדינת ישראל – כרם אלהייב; מיום 29.3.2020.

 בית הדין קיבל בקשת סעד זמני של רופא בשירות המדינה לאשר מינויו על אף הרשעתו בהחזקה ופרסום פרסומי תועבה.

המבקש- רופא ילדים במקצועו, אשר הורשע בהחזקת ובפרסום פרסומי תועבה, נבחר על ידי ועדת בוחנים לתפקיד של רופא פיקוח על שירותי בריאות התלמיד בלשכת הבריאות במחוז הצפון. נציב שירות המדינה החליט לבטל החלטת ועדת הבוחנים לאור ההרשעה, אלא שבית הדין קבע כי מדובר כאמור בהחלטה שאינה מצויה במתחם הסבירות והתובע ימלא תפקידו. בית הדין קבע בין היתר, כי החלטת ועדת הבוחנים ניתנה לאחר שנלקח בחשבון עברו הפלילי של המבקש, כאשר במסגרת הריאיון שערכה ועדת הבוחנים היא גם שאלה את התובע לגבי עברו הפלילי וזה התייחס לעניין. ועדת הבוחנים שמה דגש על כך שהעבודה לא כוללת טיפול קליני בילדים, וכן תפקיד נשוא המכרז נדיר למצוא רופא עם ניסיון ואיכויות כשל המבקש. בהתאם למכלול השיקולים ומשכך החלטת הנציב אינה סבירה באופן המצדיק התערבות בית הדין. סע"ש (נצ') 58794-09-19    אברהם ברקאי – ד"ר – מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה; מיום 10.11.19.

 בית הדין הארצי דחה ערעור המועצה הדתית  בית שמש והותיר קביעת בית הדין האזורי לפיה על המועצה לשלם למשיב אשר הועסק על ידה כרב עיר מענק שנים עודפות לתקופת העסקתו לאחר גיל 70 ועד הגיעו לגיל 80.

בית הדין הארצי קבע כי סעיף 39(ו) לחוק שירות המדינה (גימלאות), שמכוחו קמה לעובד זכאות למענק שנים עודפות בגין שנות עבודה שאינן מזכות בגמלה (מאחר שנצברה תקרת הזכאות) אינו כולל הגבלה גילאית לזכאות. סעיף 39(ו) הנ"ל הוחל על רבני עיר מכוח נוהג, והזכאות לפיו משתרעת לפחות עד לגיל הפרישה הקבוע בדין (או המוסכם); כהונת המשיב כרב עיר לאחר גיל 70 ועד גיל 80 הייתה הן לפי חיקוק והן בהסכמה, ומאחר שהוא עומד בתנאי סעיף 39(ו) האמור ונוכח תכלית המענק, הוא זכאי לקבלתו עד גיל 80. ע"ע (ארצי) 1629-05-19 מועצה דתית בית שמש – שמעון ביטון; מיום 4.5.2020.

 בית הדין דחה ערעור תובעת, עובדת הוראה, לקבלת קצבת פנסיה בגיל 60

המערערת אשר הועסקה כמורה במשרד החינוך הגישה ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות לפיה זכאותה לקצבה תחל בגיל 67. לטענת המערערת זכאותה לקצבה קמה כבר בגיל 60. המערערת שהתה בחל"ת 2 תקופות במהלך תקופת עבודתה במשרד החינוך לגביהן רכשה זכויות לגמלה. השאלה שנידונה בפני בית הדין הייתה האם תקופה זו באה במניין השנים לפי סעיף 17(3) לחוק שירות המדינה גמלאות, לפיו לאחר תקופת עבודה בת 20 שנה רשאי מורה לפרוש יהא גילו אשר יהא. בית הדין האזורי דחה את ערעור המערערת, ועל כך הוגש גם ערעור לבית הדין הארצי. נקבע אמנם, כי תקופה בגינה רכשה המערערת זכויות גמלה באה במניין השנים לצורך חישוב שיעור הגמלה לה היא זכאית. עם זאת, בית הדין קבע כי תקופה זו אינה באה במניין הימים לצורך סעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה גמלאות, לפיו עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר תקופת שירות של 20 שנה בהוראה, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא. בית הדין קבע כי סעיף 17(3) לחוק מחייב תקופת שירות בת 20 שנה בפועל לצורך קביעת זכאות לקצבת פרישה ממועד הפרישה. עוד נקבע, כי לא די ברכישת זכויות בגין תקופת חופשה ללא תשלום לצורך עמידה בתנאי תקופת השירות הנקוב בסעיף 17(3). רכישה זו אמנם מאפשרת להכיר בתקופה זו לצורך חישוב שיעור הגמלה, אך אינה יוצרת גם את הזכות העודפת לקבלת גמלה שבע שנים לפני המועד שנקבע לכך בחוק. ע"ע (ארצי) 55052-08-19 רינת לבקוביץ בקלצ'וק – מדינת ישראל; מיום 18.3.2020.

 בית הדין קבע כי אין חובה לקבל הסכמת נציגות עובדים לצורך משיכת כספי פיצויים עודפים מקופות הגמל

המבקשת הגישה בקשה להחזר כספי פיצויים עודפים בגובה 105 מיליון ₪  שנצברו בקופות הגמל המנהלות על ידי כלל פנסיה ופסגות. נציגות העובדים טענה כי לאור הסכם שנחתם לאחר הפרטת אל על אין לאל על רשות להוציא הכספים ללא הסכמת נציגות העובדים, והעובדה כי המדינה וההסתדרות נתנו הסכמתן נעדרת נפקות משפטית. בית הדין נדרש לפרשנות ההסכם שנחתם בין הצדדים וקבע כי הסכמת נציגות העובדים נדרשת רק מקום בו מבקשת אל על למשוך כספי פיצויים ועולה חשש כי הכספים המופקדים בקופות לא יספיקו לצורך תשלום מלוא פיצויי הפיטורים על פי דין לעובדים הזכאים. אלא שהכספים נכון להיום המופקדים אצל המשיבות מהווים כספים עודפים העולים על חבות הפיצויים של אל על כלפיה עובדיה הזכאים ועל כן נקבע על ידי בית הדין כי אין חובה לקבל הסכמת נציגות העובדים לצורך משיכת הכספים על ידי אל על. עוד נקבע כי המעסיק גם אינו נדרש להציג הטעם בגינו מבקש למשוך הכספים, לרבות מצב כלכלי, כאשר המדובר בכספים עובדים. צו (ת"א) 8629-04-20 אל על נתיבי אויר לישראל בעמ – כלל פנסיה וגמל בע"מ; מיום 5.5.2020.

 בית הדין אישר פנסיה תקציבית לעובדות אשר נקלטו לעבודה כעובדות כוח אדם ודחה טענת ההתיישנות של המדינה.

בית הדין דחה את טענת ההתיישנות של המדינה ואישר פנסיה תקציבית לעובדות אשר נקלטו במקצועות ליבה בלשכת נשיא המדינה בין השנים 1996-1999 ואשר טענו כי המדינה הפרה חובותיה בכך שהעסיקה אותן משך שנים באמצעות חברות קבלני כוח אדם כאשר הלכה למעשה היו עובדות מדינה ובכך הופלו לרעה. העובדות נקלטו בשנת 2004 כעובדות מדינה ובית הדין קבע כי ממועד זה מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות. עוד נקבע, כי על אף שאין הצדקה להשעות את מרוץ ההתיישנות הרי שאבחנה שקבעה המדינה בין עובדים שהיו באותה עת עובדי מדינה בתקן אולם לא ניתן להם כתב מינוי ובין התובעות, שבמועד הקובע לא היו עובדות מדינה כלל – אינה אבחנה לגיטימית לצורך העלאת טענת התיישנות בפרט כאשר כאשר עובדים אחרים קיבלו פנסיה תקציבית על אף המועד בו פנו בדרישה לתשלומה. בית הדין הבהיר כי כאשר יש אפליה בין עובדים בעניין טענת התיישנות ובנסיבות בהן המעסיקה הינה מדינת ישראל, אין לראות בה לצורך סוגיית ההתיישנות כמעסיקה מן השורה, ולאור האמור התערב ודחה באופן חריג את טענת ההתיישנות. כך, בית הדין נתן משקל לכך כי העובדות קיבלו כתב מינוי רק בשנת 2009, כאשר ל-5 עובדים אחרים שהתקבלו לעבודה בתפקידים זהים ולא עמדו בתנאים לקבלת פנסיה תקציבית בהתייחס למועד הקליטה בלבד, אושרה פנסיה תקציבית למרות התיישנות. עוד קבע בית הדין כי מאחר ודובר בעובדות אשר נקלטו כעובדות כוח אדם אולם עבדו כתף אל כתף עם עובדי מדינה, והובטח להן כי יקלטו כעובדות מדינה בתקן, ומאחר וכיום מדובר בפרקטיקה שאינה חוקית, הן הוכיחו כי ראוי וצריך היה לקלוט אותן כבר באותו מועד כעובדות מדינה בתקן. בין היתר ניתן משקל לעובדה כי המדינה לא הביאה לעדות גורמים חשובים, ואופן קבלת ההחלטה המנהלית- לא תועד, לא נמצאה לו הנמקה מספיקה וקיים ספק רב אם ההחלטה בכלל נשקלה והתקבלה אצל הגופים המוסמכים. פ"ה (י-ם) 36502-01-17 קרן מלתבשי – מדינת ישראל- לשכת המדינה ונציבות שרות המדינה; מיום 7.5.2020.

*אין באמור תחליף לייעוץ משפטי פרטני. נשמח לעמוד לרשותכם

כתבות נוספות

עדכון פסיקה אוגוסט 2020

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה על הסף תביעה שהוגשה כנגד הממונה על החוק למניעת הטרדה מינית בנתבעת, מחמת חוסר סמכותו

קבינט הקורונה אישר את התיקון לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), תש"ף-2020

קבינט הקורונה אישר אתמול (17.8.20) במשאל טלפוני את התיקון לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה),

עדכון פסיקה יולי 2020

 1. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הצעת מעסיק כי עובדת שפיטוריה נכנסו לתוקף בעת שהיתה בהיריון תשובה לעבודה עשויה להיות בגדר הצעה