בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל בקשה לביטול פיטורים בהליך קיבוצי על רקע חברות בארגון.
מדובר בבקשת צד לסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי ההסתדרות לאחר שעובד חברה עירונית, אשר הצטרף לוועד הפעולה במסגרת התארגנות ראשונית, זומן לשימוע לפני פיטורים, בטענה לצמצום במצבת כח האדם של החברה לרבות ביטול תפקיד מנהל אגף האולמות.
האמור לאחר שמספר חודשים ספורים לפני זימונו לשימוע, עם הצטרפותו לוועד הפעולה הוצא מקבוצת הווטסאפ של עובדי החברה ונותקה גישתו למצלמת האבטחה.
בית הדין קבע כי במקרה בו מפוטר עובד שהוא פעיל בארגון עובדים או בהתארגנות ראשונית, הכלל הוא שעל המעסיק רובץ נטל ההוכחה כי הפיטורים נעשו מנימוקים ענייניים ולא מטעמים של השתייכות לארגון העובדים ו/או לפעילות הקשורה בהתארגנות. עוד ציין בית הדין, כי די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק על מנת להראות כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים.
עוד נפסק כי בנסיבות של טענה לפיטורים על רקע התארגנות, נטל השכנוע המוטל על כתפי המעסיק הוא נטל שכנוע מוגבר וזאת לנוכח מעמדה של זכות ההתארגנות כפי שמצאה ביטויה בתיקון לחוק הסכמים קיבוציים. זאת ועוד, בהתאם לפסיקה, במקרה של פיטורי חברי ועד או פעילים בהתארגנות ראשונית לא די להצביע על הצורך לפטר עובדים אלה, אלא שיש להראות כי נשקלו דרכים חלופיות וחמורות פחות להשגת צרכי המעסיק.
החברה טענה כי שיקול מרכזי בהחלטתה לסיים את העסקתו של העובד היה עלות שכרו הגבוה וכי לנוכח מצבה הכלכלי והשינוי בהיקף הנכסים שבאחריותה – לא היה מנוס מפיטורי העובד, אלא שבית הדין קבע כי החברה לא הרימה את הנטל המוטל עליה על מנת להוכיח שפיטורי העובד נעשו משיקולים ענייניים.
בית הדין קבע כי לא הוכח בפניו כי נשקלו חלופות אמיתיות אחרות על מנת לאפשר את המשך העסקתו של העובד וכי שוכנע על פי הראיות כי מאזן הנוחות נוטה לטובת ההסתדרות והעובד, ועל כן נעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני והורה על ביטול פיטוריו של העובד והחזרתו לעבודה כמנהל אגף אולמות בחברה.
ס"ק (אזורי חי') 17809-07-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אתו"ס – החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ)נבו 30.08.2021).
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה על ביטול פיטורי עובדים תוך שהוא קובע כי פיטוריהם נעשו על רקע תביעות שהוגשו כנגד המעסיק.
המבקשים, 4 עובדים, הגישו בקשה לצו מניעה כנגד פיטוריהם בטענה כי אלו נעשו על רקע ניסיון התארגנות של 50 עובדים אשר הגישו כנגד החברה תביעות מתחום משפט העבודה.
בית הדין קבע כי פיטורי העובדים, נועדו לפגוע בניסיון התארגנות זה, ודחה את טענת החברה לפיה הפיטורים נערכו על רקע אירוע אלים כלפי אחד העובדים.
בית הדין קבע כי עולה חשש כי החברה ביקשה להעביר מסר מרתיע לעובדיה, אשר כ-50 מתוכם הגישו תביעות נגדה, באמצעות פיטורי העובדים, כאשר הפיטורים נועדו להעביר מסר מאיים לעובדים ולעובדים האחרים על רקע הגשת אותן תביעות.
בנוסף, בית הדין הבהיר כי החברה ביקשה לפגוע ברוח ההתארגנות נגדה בדרך של פיטורי אחד מהגורמים המרכזיים בהתארגנות יחד עם מקורביו וקבעה כי בקשת העובדים מתקבלת, כך שהודעת ההחברה על פיטורי העובדים מבוטלת והעובדים ישובו לעבודתם באותם תנאים שהיו להם ערב הודעת הפיטורים.
סע"ש (אזורי ת"א) 40191-07-21 עלי טאלב נופל – מתקני פסגות בע"מ)נבו 08.08.2021).
בית הדין הארצי לעבודה השאיר את פסיקת בתי הדין האזורים על כנה ופסק כי תשלומי מעסיקים לחשבון הפיקדון לעובדים מסתננים באים על חשבון תשלומי מעסיקים לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות ולא במקומם.
ארבעה עובדים אשר הועסקו באמצעות שתי חברות בעלות רישיון קבלן שירותים בתחום הניקיון, בעבודות ניקיון ברשויות מקומיות הגישו תביעות לבתי הדין האזוריים לעבודה בגין זכויות שונות שנתבעו בגין תקופת העסקתם וסיומה של העובדים, לרבות הזכות לקבלת פיצוי בגין אי העברת תשלומים לקרן השתלמות.
החברות טענו כי כספים שהופקדו לחשבון פיקדון לעובדים זרים בשיעור של 16% כוללים גם את רכיב קרן ההשתלמות.
בית הדין דן בארבעת הערעורים, אשר הדיון בהם אוחד, ודחה את טענות החברות לפיה מלשון של חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 עולה כי ההפקדה לחשבון פיקדון מחליפה את כל התשלומים הסוציאליים שעל מעסיק לשלם לעובדו לרבות בגין קרן השתלמות.
בית הדין ציין כי לצד שיקולי מדיניות הגירה עמד לנגד עיני המחוקק הרצון לשפר את תנאי העובדים הזרים ולאפשר להם "נקודת פתיחה" נוחה לעתיד מצד אחד תוך ייקור עלויות העסקתם לטובתם של העובדים הישראליים מהצד האחר.
עוד ציין בית הדין, כי תכלית הסדר הפיקדון נועד להבטיח את זכויות ההעסקה של העובדים הזרים ומצד אחר ליצור תמריץ משמעותי לעובדים הזרים לצאת מישראל במועד כאשר בידיהם סכום חיסכון משמעותי לתחילת חייהם מחוץ לישראל.
בית הדין הבהיר כי תשלומי מעסיקים לחשבון הפיקדון עבור עובדים מסתננים אינם מחליפים את התשלומים שעליהם לשלם לקופות ואינם באים במקומם, אלא באים על חשבונם בלבד.
בית הדין השאיר את פסיקות בתי הדין האזורים על כנן וקבע כי מבקשי מקלט שהועסקו כעובדי החברות בעבודות ניקיון בתחומן של רשויות מקומיות, זכאים כי מעסיקיהם ישלמו להם פיצוי חלף הפקדות לקרן השתלמות בנוסף להפקדת 16% משכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים בחשבון פיקדון שנפתח בהתאם לתיקון 18 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.
בר"ע (ארצי) 52980-11-20 י.ב. שיא משאבים בע"מ) – TEAME FSAHAYE KIBROMנבו 02.09.2021).
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעת עובדת המדינה, שפרשה לפנסיה, לקבל תנאי פרישה מיטיבים מכוח תוכנית פרישה, נוכח הרשעתה בביה"ד למשמעת של עובדי המדינה.
בית הדין לעבודה דחה תביעתה של עובדת מדינה אשר הורשעה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, לאור דיווחים כוזבים שדיווחה עת יצאה לחו"ל ודיווחה על ימי ההיעדרות כעל ימי עבודה, ביצוע עבודה פרטית ללא היתר וסיוע לסגניתה לקבל שכר שלא כדין וביקשה לחייב את המדינה בתשלום תנאי פרישה מיטיבים.
יובהר כי הפרישה בוצעה על ידי העובדת באופן חד צדדי, תוך שהיא טוענת כי היא זכאית לתנאי פרישה מיטיבים מאחר שבתוך 3 ימים יעברו כלל מרכזי ההכשרה לניהול חברות פרטיות.
בקשתה נדחתה כאמור, כאשר בית הדין קבע כי פרישה בתנאים מועדפים אינה זכות מוקנית וכי תוכנית פרישה כפופה להחלטת ועדת הפרישה והגמלאות ולאישור הממונה על הגמלאות במשרד האוצר.
גם טענת התובעת כי באותה עת כבר הסתיים ההליך המשמעתי לאחר שניתן בעניינה גזר דין נדחתה, ונקבע כי מאחר והעובדת הודתה כי התוכנית לא הוחלה על עובד המצוי בהליך משפטי, מדובר בהתחכמות, תוך שברור כי הכוונה שעובדים אשר מבצעים עבירות משמעת לא יהיו זכאים לתנאי פרישה מופלגים.
בנוסף, גם טענת העובדת כי הורשעה בהסדר טיעון ולא בהכרעת דין נדחתה ע"י בית הדין ונקבע כי הרשעה בהסדר טיעון דינה כהכרעת דין לגופן של העבירות.
סע"ש (אזורי ת"א) 21062-10-18 לידיה נבון – מדינת ישראל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (נבו 09.08.2021).
בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור במסגרתו העלה התובע טענות הנוגעות להתנכלות והתעמרות, וקבע כי ישנה חשיבות לבחינת מכלול הטענות והצטברותן יחד.
התובע אשר הועסק באגף החופים ברשות המקומית, כמציל ותיק על פי ההסכמים הקיבוציים העוסקים בתנאי עבודתם של מצילים ברשויות המקומיות הגיש תביעה בה טען להתעמרות ולהתנכלות.
בית הדין האזורי דחה את התביעה בחלקה העיקרי, זאת הגם כי נקבע שבין העובד לבין מנהלו הישיר, שהיה המציל הראשי ברשות המקומית, היו ויכוחים, תביעות רבות ואף פניות לבית הדין למשמעת.
באשר לטענות העובד מכוח חוק הגנה על עובדים, בית הדין קבע כי על פי הפסיקה לא די לטעון לתחולת החוק באופן סתמי וכדרך אגב, אלא יש לפרט במסגרת כתב הטענות, גם אם בתמצית, את יסודות העילה לפי החוק. משהדבר לא נעשה, וכתב התביעה כלל לא מאזכר תלונה כלשהי שהוגשה על ידי העובד, קבע בית הדין האזורי כי התביעה אינה מגלה עילה מכוח חוק הגנה על עובדים.
בית הדין הארצי קבע כי אמנם התעמרות יכולה להתרחש גם כאשר מעסיק או ממונה מטעמו פועלים במסגרת גדרי סמכותם – כאשר בחינה של כל טענה במנותק מההקשר הכולל עשויה להוביל להסבר ענייני לכל טענה שהוא לכאורה משכנע, וייתכן שבכך תוחמץ התעמרות שבאה לידי ביטוי בתמונה בשלמותה.
בית הדין הארצי הדגיש כי בסוגיית ההתעמרות יש חשיבות גם להצטברות הדברים והשאלה שיש לבחון היא האם צבר אירועים ומכלול נסיבות המקרה עשויים ללמד על הפעלה בלתי מידתית של סמכויות ניהוליות כלפי המערער, אלא שלאחר בחינות הנסיבות הספציפיות מצא כי אין הצדקה להתערב בקביעות בית הדין האזורי, כאשר גם אם חלק מטענות העובד העלו סימני שאלה, חלק אחר שלהן נראה כחשדנות-יתר הדדית שהיא תוצאה של הסכסוך האישי בינו לבין מעסיקו שהלך והעמיק מאירוע לאירוע.
ע"ע (ארצי) 51279-03-19 שלום בן חמו – עיריית בת ים (נבו 10.09.2021).
***האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה / הבהרה נדרשות.
