בשנת 1985, כחלק משורה של הסדרים שנועדו לייצב את המשק הישראלי שסבל מאינפלציה דוהרת, המחוקק קבע כהוראת קבע את חוק יסודות התקציב. חוק אשר החיל פיקוח על מכלול תנאי העסקה במגזר הציבורי, מתוך שאיפה להגשים מספר מטרות:

• אחידות גישה בנושאים הקשורים לתנאי שכר וקידומים במגזר הציבורי.
• מניעת סטייה ממסגרות תקציב.
• מניעת עלייה בלתי נשלטת בשיעורי שכר.

סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, שהינו אחד המשמעותיים בחוק מבחינת חריגות שכר במגזר הציבורי, קובע כי גופים נתמכים ומתוקצבים מחויבים לקבל את אישורו של הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, בטרם הם מעניקים הטבות שכר, תנאי עבודה מסוימים ותנאי פרישה. הסעיף חולש על כ-450,000 עובדים המועסקים בישראל, בכ-770 גופים נתמכים ומתוקצבים.

היקף התופעה

על פי חוק יסודות התקציב, בסמכותו של הממונה על השכר להורות לגופים נתמכים ומתוקצבים על הפסקת תשלום המהוה חריגת שכר (לרבות הפסקת תשלום בעבור רכיבי שכר שונים). במקרים מסוימים הממונה על השכר אף רשאי לדרוש השבת סכומים ששולמו באופן חריג, וייתכן גם בחלוף שנים רבות.

ככל שמתגלות חריגות שכר לכאורה, העובד הרלבנטי יזומן לשימוע בו יתאפשר לו לשטוח את טענותיו. במקביל תידרש עמדת המעסיק ביחס לרכיבים ששולמו בשכרו של העובד, לרבות לעניין סוגיית החיוב בהשבה.

דוגמאות לפסקי דין בולטים

הסוגיה הנוגעת לחריגות שכר במגזר הציבורי הינה מורכבת ורחבת היקף. אחת הדרכים הטובות ביותר להציגה הינה על ידי שורה של מקרי בוחן. על כן, ריכזנו כאן מספר אירועים המלמדים היטב על התופעה, ההתמודדות עמה ותוצאותיה האפשריות השונות.

• הסדרת חריגות שכר בשלטון המקומי – ביום 3.3.99 נחתם הסכם קיבוצי להסדרת חריגות השכר בשלטון המקומי. במסגרת זו הוסכם על מתווה של "צילום מצב" לפיו תוספות שכר מקומיות אשר שולמו לעובדים ותיקים במועד הקובע וכפי שיושמו בשכרם ערב חתימת ההסכם יוסיפו להיות משולמות עד לתקרה של 82.5% משכר מנכ"ל. ההסכם הוליד שורה של הליכים משפטיים שדנו בפרשנות שיש לתת להוראות ההסכם. משרדנו היה מעורב במספר לא מבוטל של הליכים משפטיים הנוגעים לאמור.
• הסדרת חריגות בפנסיה תקציבית – הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים ונציגי הסגל האקדמי הבכיר במוסד קיבלו מכתב שימוע מהממונה על השכר בעקבות חריגות בפנסיה התקציבית. במרכזו של מכתב השימוע עמדו מספר רכיבים חורגים ונדרשה הפסקתו של רכיב חורג אחד לפחות. שלוש אוניברסיטאות נוספות הצטרפו להליך, לאור מצבן הזהה, ובמסגרת מו"מ בין הצדדים נחתם הסכם להסדרת החריגות בפנסיות התקציביות. תשלומים חורגים שונים בוטלו ובתשלומים אחרים בוצעו שינויים. במשרד האוצר התגאו כי ההסכמים הביאו לחיסכון שנתי ממוצע בשיעור של כ-35 מיליון שקלים וכן לחיסכון אקטוארי של כ-500 מיליון שקלים.
• חריגת שכר מהתקרה המותרת – עובד בכיר במוסד להשכלה גבוה קיבל שכר אשר חרג בכ-2,000 שקלים (ברוטו) מהתקרה המותרת לפי כללי הוועדה לתכנון ותקצוב (הוות"ת). כמו כן נמצא כי העובד היה זכאי לפי חוזה העסקתו לתשלום פיצויים מוגדלים בניגוד להנחיות הממונה והוות"ת. במהלך שימוע נקבע כי שכרו של הבכיר לא יחצה את התקרה המותרת, והוא נדרש להשיב לקופת המוסד סכום של כ-24,000 שקלים. בנוגע לפיצויים המוגדלים, הוסכם כי רכיב הפיצויים בחוזה יותאם לפי הנחיות הממונה.
• חריגות שכר לפי דו"ח ביקורת פנימי – חריגות שכר בגופים ציבוריים ונתמכים יכולות להתגלות הן על ידי מחלקת האכיפה במשרד האוצר והן במסגרת ביקורת פנימיות. ביקורת פנימית מסוג זה אשר נערכה בחברת נמלי ישראל העלתה חשד לגבי תוספות אישיות חורגות שניתנו שלא כדין לשכרם של בכירים וגמלאים. הסדרה בהסכמה הביאה להפחתתן של התוספות האישיות לעובדים בשיעור של כ-9,000 שקלים (ברוטו) לעובד, ונקבע כי העובדים והגמלאים ישיבו לחברה סכום של כ-480,000 שקלים (ברוטו) אשר שולמו ביתר.
• חריגות שכר בעקבות קידום בדרגות – חריגות שכר נובעות לעתים מקידום בדרגות המשפיעות על שיעורי השכר במגזר הציבורי. כך אירע למשל במסגרת הליך שהתנהל מול יועצים משפטיים במוסד לביטוח לאומי. הממונה על השכר באוצר פנה למוסד לביטוח לאומי בעקבות חריגות שכר לכאורה אשר נבעו מאופן הענקת הדרגות לעובדי הלשכה המשפטית בגוף. מו"מ בין הצדדים הביא להסכם שקבע השבות כספיות והפחתת דרגות. אחת היועצות המשפטיות, אשר סירבה לחתום על ההסכם, פנתה לביטוח הלאומי וטענה כי אין לחייבה בהשבה ויש לאפשר לה לפרוש לגמלאות בדרגתה הנוכחית. בעקבות הפנייה הוחלט כי העובדת לא תשיב את הכספים אך שכרה הופחת והועמד לפי דרגה נמוכה יותר. היועצת המשפטית הגישה תביעה בנושא לבית הדין לעבודה בטענה כי הדרגות הוענקו לה כדין וגם אם לא מדובר בטעות שאין לייחס לה אלא לביטוח הלאומי. בית הדין לעבודה דחה את הדברים וקבע כי ההחלטה בעניינה הייתה מידתית בכך שהיא הותירה למשפטני הביטוח הלאומי דרגה אחת מעל מתח הדרגות הצמוד לתפקידם ובכך שנקבעה כנגדם השבה חלקית בלבד.
• שלילת תנאי פרישה – מנכ"ל קופת חולים הגיש לבית הדין לעבודה תביעה ובה דרש כי תבוטל החלטת הממונה על השכר להורות על שלילת תנאי פרישה המגיעים לו לפי החלטה של קופת החולים. המנכ"ל הפורש טען כי הוא היה זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של כ-200% וכן למענק פרישה בגובה תריסר משכורות (הממונה אישר לו פיצויי פיטורים בשיעור של 100% בלבד ומענק פרישה בגובה של שלוש משכורות). התובע טען כי תנאי פרישתו לא היו שונים מתנאי הפרישה אשר הונהגו והוסכמו כלפי בכירים ומנכ"לים אחרים בקופת החולים טרם היא הוכרזה כ"גוף נתמך". בית הדין לעבודה דחה את התביעה וקבע כי החלטת הממונה הייתה מידתית וסבירה.

הייעוץ המשפטי בחריגות שכר

ההתמודדות עם חריגות שכר במגזר הציבורי דורשת ליווי מיידי ומקצועי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום. הייעוץ המשפטי והייצוג ההולם חייבים להיות מבוססים על אדנים ברורים של מומחיות הקשורה הן לדיני עבודה, הן לדיני העסקה במגזר הציבורי (לרבות דגשים בנושאי נחיצות משרה, תקנים וחריגות שכר), והן היכרות מעמיקה עם חוק יסודות התקציב על הפסיקה הענפה בנושא וההסכמים הקיבוציים שנחתמו לאורך השנים לרבות ההסכם הקיבוצי לטיפול בחריגות השכר מיום 3.3.99.

משרדנו מלווה הן גופים נתמכים ומתוקצבים והן עובדים בהליכי הביקורת אל מול יחידת הממונה על השכר באוצר. במסגרת זו, נבחנים רכיבי השכר, הרקע לתשלומם, ועמידתם אל מול הוראות הדין וההסכמים הקיבוציים הרלבנטיים. עוד ובנוסף משרדנו פועל ומייצג במסלולים נוספים ומקבילים הנוגעים לתשלום חריגות שכר, כך לדוגמה, אל מול יחידת החקירות באגף השכר והסכמי העבודה וכן אל מול היחידה לחיוב אישי במשרד הפנים בכל הנוגע לטענות לגבי תשלום שכר שלא כדין.