בעקבות מצב החירום שנכפה על המשק, התעוררו שאלות רבות אצל עובדים ומעסיקים.

מי חייב לבוא לעבודה? מי לא נדרש? מה קורה אם המעסיק שלי מחייב אותי לבוא לעבודה ואני לא רוצה?

האם אהיה זכאי לתשלום שכר גם כאשר איני מתייצב לעבודה?

בניסיון להפיג את הערפל ואת חוסר הוודאות, ננסה לעשות קצת סדר בבלאגן.

מי מחויב להגיע למקום העבודה?

עובדים במקומות עבודה שהוגדרו חיוניים (כגון – שירותי בריאות, אספקת מזון, שמירה, תחבורה, וכיו"ב) מחוייבים להגיע לעבודה ככל שנדרשו לכך על ידי המעסיק. תשומת הלב כי אי התייצבות עובד חיוני לעבודה אלו עלולה לגרור הוצאת צווים המחייבים התייצבות כאמור.

ניתן לבדוק במשרד העבודה אם מקום העבודה מוגדר "מפעל חיוני" כאשר בהתאם להנחיות מפעל העבודה "המשק החיוני כולל בנוסף למפעלים החיוניים שאושרו ע"י משרד העבודה את כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, כך שכלל המפעלים העומדים בהגדרה (ובהם שרשרת הערך לתעשייה ולמשק החיוני) רשאים לעבוד במסגרת הכללים בהנחיה".

האם ניתן לדרוש מעובד שאינו חיוני לבוא לעבודה?

בהתאם להנחיות פיקוד העורף אין להתייצב למקומות עבודה שאינם מוגדרים חיוניים ואלו נותרים סגורים. עם זאת, המעסיק יכול לדרוש מהעובד לבצע עבודה מהבית, ככל שהדבר אפשרי וקיימים התנאים לכך. ככל שאין לעובד תנאים לעבודה מהבית, לא ניתן יהיה לחייבו לבצע עבודה מהבית. תשומת הלב כי לא ניתן לפטר עובד שלא התייצב לעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף.

האם עובד יכול לדרוש לעבוד מהבית?

ככל שמדובר בעובד חיוני והמעסיק אינו מאשר עבודתו מהבית, חלה על העובד חובה להתייצב לעבודה.

כך או כך, העסקה מהבית נתונה לשיקול דעת המעסיק כאשר יש לקחת בחשבון כי לא כל עבודה ניתנת לביצוע מהבית כך שהמעסיק הוא זה שיחליט אם לאשר העסקה מהבית.

מה לגבי קבלת שכר בימים בהם מקום העבודה סגור?

כאשר מקום העבודה סגור עקב הנחיות פיקוד העורף, לא חלה על המעסיק חובת תשלום שכר, וזאת אלא אם בעתיד יוחל מנגנון פיצוי המחייב את המעסיק לשלם שכר. על פי רוב הסדרים אלו נקבעים חודשים ארוכים לאחר תום מצב החירום, ובכל מקרה לא בהכרח יוחלו הסדרים כאמור על כלל המשק. בהיבטים אלו ישנם הבדלים גם בין המגזר הציבורי לפרטי.

מה לגבי הורים לילדים?

הורים לילדים עד גיל 14 שאינם מועסקים במקום עבודה שהוגדר חיוני זכאים להעדר ממקום העבודה ככל שאין מסגרת חינוכית לילדיהם, וחל איסור לפטרם בשל ההיעדרות האמורה.

התנאי לכך הוא שרק אחד מבני הזוג נעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד, או שהילד מצוי בחזקתו הבלעדית של העובד. לגבי זכאותם לשכר זו תיקבע בהתאם להנחיות או להסכמים שיוחלו על כלל המשק.

האם ניתן לחייב עובדים לא חיוניים לצאת לחופשה במהלך תקופת החירום?

על פי הוראות הדין המעסיק יכול להוציא לחופשה שאינה עולה על 7 ימים באופן חד צדדי, ככל שלעובד יש ימי חופשה צבורים. בכל הנוגע לחופשה העולה על 7 ימים, נדרשת הודעה בת 14 ימים מראש. במידה ולעובד אין ימים צבורים, לא ניתן לכפות יציאתו לחופשה.

האם לאור מצב החירום ניתן להוציא עובדים לחל"ת המזכה בדמי אבטלה?

טרם נקבעו הסדרים ייחודיים המאפשרים הוצאה לחל"ת לתקופות קצרות (כפי שנקבע לדוגמא בעבר במשבר הקורונה או תחילת המלחמה), או מאפשרים זכאות לדמי אבטלה גם לגבי מי שלא השלימו תקופת אכשרה כנדרש במצב רגיל. בכל מקרה, יש לקחת בחשבון כי הוצאה חד צדדית לחל"ת עשויה לעלות בגדר פיטורים ולכן לא ניתן להוציא עובד לחל"ת ללא הסכמתו.

אנו עומדים לרשותכם גם במהלך תקופה זו, במייל ובטלפונים הניידים, זמינים ונשמח לסייע בכל שאלה.

אנא שמרו על עצמכם!