נדחתה תביעת עובדת עיריית ראשון לציון לחייב שיבוצה במכרז אליו נבחרה נוכח קרבת משפחה לחבר מועצה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעתה של עובדת העירייה לאשר קידומה לתפקיד המוקד העירוני בכפוף לחתימה על הסדר ניגוד עניינים, וקבע כי גם אם העובדת וקרובי משפחתה חתמו על הסדרים למניעת חשש לניגוד עניינים ואלו הועברו לוועדת השירות, הסדרים אלו נועדו להיבחן רק לאחר שנמצאו נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל של אי העסקת קרובי משפחה בעירייה ולא כהכשרה של העסקה.

בית הדין האזורי קבע כי אין העובדת, אשר אביה מכהן כמשנה לראש העיר וחבר מועצה, יכולה להתמנות כמנהלת המוקד העירוני בעירייה ללא אישור משרד הפנים, וכי אף אם בעבר העירייה לא דאגה להביא מינויה לאישור משרד הפנים, אין בכך כדי להכשיר את עניינה, שכן כל הליך אחר הוא בניגוד להוראות החוק.

יובהר כי דובר בעובדת עירייה, המועסקת כ-20 שנה בעירייה, שזכתה במכרז למשרת מנהלת המוקד העירוני, ומינויה לא אושר על ידי משרד הפנים, זאת לאור קרבתה המשפחתית למשנה לראש עיר וחבר מועצה, אביה, ולעובדי עירייה נוספים (דוד ובעל).

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי משהעובדת היא בתו של המשנה לראש העיר שהינו חבר מועצה, על אף העובדה כי מועצת העיר אישרה את מינויה בעירייה, היה על העירייה לקבל גם את אישורו של שר הפנים טרם מינויה למנהלת המוקד העירוני, ולמלא אחר כל התנאים הנדרשים בהתאם לפקודת העיריות. יתרה מכך, קבע בית הדין, כי אביה של העובדת משמש איש מפתח בעירייה ולכן אישור מועצת העיר אינו מעיד על דבר, ונוכח החלטת מנכ"ל משרד הפנים, העובדת אינה יכולה להיכנס לתפקיד מנהלת המוקד העירוני.

סע"ש 37729-03-20 קרן דקל נ' עיריית ראשון לציון, ניתן ביום 13.12.2020 .

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הזכות לפיצויי פיטורים למי שהעתיק את מגוריו לרגל נישואיו, חלה גם על ידוע בציבור שהעתיק מגוריו.

בית הדין הארצי דן בשאלה האם הזכות לפיצויי פיטורים הקיימת למי שהעתיק את מגוריו על פי סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, חלה גם על ידוע בציבור שהעתיק מגוריו על רקע אותן הנסיבות, וקבע כי אין למנוע פרשנות שמחילה את סעיף 8 לחוק גם על ידועים בציבור, כאשר לקביעת בית הדין הארצי לעבודה אין שוני רלוונטי בין קבוצת העובדים שהתפטרו לרגל נישואיהם לבין קבוצת העובדים שהתפטרו לרגל היותם ידועים בציבור. עוד נקבע אותו עניין כי כאשר אחד מבני הזוג עובר למקום מגוריו של השני לצורך הקמת תא משפחתי, באופן המעיד על הפיכתם לידועים בציבור, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.

באותו עניין, עובדת, המשתייכת לדת הנוצרית, המועסקת כפקידה בחברה, ובן זוגה חתמו על הסכם ממון ולפיו ברצונם של השניים לגור ולחיות יחדיו במשק בית משותף, ולימים אף הונפקה לשניים תעודת זוגיות. במעמד חתימת ההסכם, העובדת ובן זוגה, שניהם נמצאו בהליכי גירושים מבני זוג קודמים. העובדת  הודיעה לחברה על התפטרותה עקב מעבר לכפר יאסיף יחד עם בן זוגה ודרשה פיצויי פיטורים לפי סעיף 8(1) לחוק פיצויי הפיטורים. החברה סירבה בטענה כי נסיבות סיום העסקתה של העובדת אינן נמנות עם הנסיבות המוזכרות בחוק פיצויי הפיטורים שכן, העובדת נשואה לגבר אחר.

בית הדין הארצי קבע כי קשייו של המעבר של אדם הנקשר עם בן זוגו בקשר נישואים שווים לאדם הנקר עם בן זוגו בקשר של ידועים בציבור, שכן כולם יחוו קשיי קליטה במקום המגורים החדש, שחלק משמעותי מהם יהיה על רקע תעסוקתי הנוגע למציאת מקור פרנסה חדש. כך, על פי קביעת בית הדין הארצי לעבודה, התכוון המחוקק להגן על כלל קבוצות העובדים הללו במעבר זה. בשים לב לאמור, בית הדין דחה את הערעור וחייב את החברה בשכ"ט עו"ד לטובת העובדת. 

ע"ע (ארצי) 48000-01-17 אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ נ' סילביה מזאווי, ניתן ביום 8.12.20.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי עובדת רשות מקומית זכאית לפנסיה תקציבית מהמועצה וזאת מן הטעם שביטוח המנהלים בו בוטחה לא כלל רכיב של אבדן כושר עבודה.

בית הדין דן בשאלה האם ביטוח מנהלים נכלל בהגדרת "הסדר פנסיה צוברת" שבהסכם המעבר, וקבע כי ב"מועד הקובע" (1.11.01) להסכם המעבר הפנסיוני, לעובדת היה ביטוח מנהלים, שלא כלל ביטוח אובדן כושר עבודה בתוקף ולפיכך, העובדת תהא זכאית לפנסיה תקציבית.

באותו עניין, עובדת שהועסקה כסייעת בגן ילדים במועצה המקומית במשך למעלה מעשרים שנה ברציפות, נאלצה להפסיק עבודתה בשל בעיות בריאות. בתחילת עבודתה נרכש עבורה ביטוח אובדן כושר עבודה, אך בשנת 2000, בוטל ביטוח זה, בהחלטה חד צדדית של המועצה המקומית. המועצה המקומית סברה בתום לב, כי העובדת אינה זכאית לפנסיה תקציבית, ולא איפשרה לעובדת לבחור בין פנסיה תקציבית לבין ביטוח מנהלים בתוספת ביטוח כושר עבודה, ומכאן שמאז ועד לסיום עבודתה בשנת 2016, העובדת לא הייתה מבוטחת באובדן כושר עבודה.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי בנסיבות העניין יהיה נכון להכריע לצד התובעת, שכן כל הכרעה אחרת תוביל לתוצאה לא הוגנת לפיה לאחר שהיא איבדה את כושר עבודה היא תיוותר על לא עוול בכפה ללא תחליף להכנסתה מעבודה, וזאת עד לגיל הפנסיה. עוד נקבע, כי עצם העובדה שלאורך השנים נעשו מאמצים לבטח את העובדת בביטוח אובדן כושר לאחר המועד הקובע, אינן יכולות לשלול מהתובעת את זכותה שהייתה לה באותו מועד לפנסיה תקציבית.

סע"ש 34739-03-17 נועה שורץ נ' מועצה מקומית מזכרת בתיה, ניתן ביום 15.11.20.

כתבות נוספות

עדכון חקיקה בנושא מתווה התו הירוק

הרינו להביא לידיעתכם את השינויים האחרונים שבוצעו בתקנות הנוגעות למתווה התו הירוק במקומות עבודה ובמוסדות חינוך. ביום 20.10.2021 נכנס לתוקף תיקון מס'

עדכון פסיקה ספטמבר 2021

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל בקשה לביטול פיטורים בהליך קיבוצי על רקע חברות בארגון.  מדובר בבקשת צד לסכסוך קיבוצי  שהוגשה על