בית הדין הארצי לעבודה אישרר את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שקבעה כי לא נפל פגם בהחלטת עיריית נתניה להוציא לחופשה עובדת סוציאלית ולא לאפשר לה לשוב למקום העבודה ללא הצגת בדיקת קורונה כל 72 שעות.

בעדכון הפסיקה האחרון הבאנו לידיעתכם את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אשר דחתה את בקשתה של עובדת סוציאלית המועסקת בעיריית נתניה, לקבלת סעד זמני למניעת פיטוריה והחזרתה לעבודתה, וזאת לאחר שהוצאה לחופשה עקב סירובה להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית אחת ל-72 שעות. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית הדין הארצי לעבודה על ההחלטה האמורה נדחתה. בית הדין הארצי קבע כי אין להתערב בהחלטת בית הדין האזורי אשר ניתנה לאחר ששקל את טענות הצדדים וביצע איזון נכון בין הזכויות המונחות על הכף. בר"ע (ארצי) 15681-05-21 אורי חן – עירית נתניה (נבו 11.05.2021)‏‏.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית של מורה המועסקת במשרד החינוך לתשלום שכר בעד עבודה בימי היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים לפרחי הוראה ומורים חוזרים מחל"ת. 
בית הדין דן בשאלה האם התביעה של מורה שחזרה מחל"ת, המועסקת במשרד החינוך, לתשלום שכר בעד עבודה בימי היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים, יכולה להתברר כתובענה ייצוגית,  לאור הוראות חוק תובענות ייצוגיות המצמצמות את זכותם של עובדים שחל עליהם הסכם קיבוצי להגיש תובענות ייצוגיות.
בהתאם להלכה שנקבעה בעבר בסוגיה זו, בית הדין בחן האם ארגון העובדים פועל לקידום זכויות העובדים והאם פעילות זו מבססת דרך לאכיפת הזכויות הנתבעות ואינה נעשית רק למראית עין, אין חובה כי אותה פעילות תהיה אופטימלית.
בית הדין השתכנע כי הסתדרות המורים המייצגת את חברי הקבוצה ומהווה צד להסכם קיבוצי, מקיימת פעילות כנה לטיפול בזכות לשכר בעד ימי היערכות, גם עבור פרחי הוראה והחוזרים מחל"ת, גם אם לא נחלה הצלחה מלאה עד כה, ויש בכוחה כארגון להביא להסדרת הזכות גם לתקופת העבר.
לאור האמור לעיל, בית הדין פסק כי לאור יחסי העבודה הקיבוציים בין הסתדרות המורים לבין המדינה, ולאור הניסיון הכנה של הארגון לאכיפת זכויות העובדים, יש לבכר את המנגנון הקיבוצי על פני תובענה ייצוגית ולדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
ת"צ (אזורי י-ם) 27770-10-18 מיכל אריאלי נעים – מדינת ישראל – משרד החינוך (נבו 18.05.2021).‏‏

המדינה חויבה בתשלום פנסיה תקציבית לעובד קבוע על תקופת עבודה ארעית שביצע בתחילת העסקתו לאור הפרת חובת תום הלב והיידוע
התובע הועסק בשירות המדינה בחוזה מיוחד החל משנת 1995 ובמשך כ-3 שנים, ולאחר מכן הפך לעובד מדינה קבוע, כאשר בכתב המינוי צוין כי תקופת העסקתו הראשונה בחוזה המיוחד תיחשב כתקופה נושאת זכויות לפנסיה תקציבית.
כעולה מפסק הדין לאורך שנים רבות, המדינה נהגה להכיר בתקופות עבודה ארעיות כתקופות נושאות זכויות לפנסיה תקציבית מבלי שעובדיה נאלצו לבצע פעולה פוזיטיבית.
בשנת 2008 שינתה המדינה את מדיניותה והוציאה חוזר נש"מ שבו נקבע כי על העובדים להודיע באופן פוזיטיבי האם אכן מעוניינים ברציפות הזכויות.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי נוכח ההשלכות של אי צירוף מלוא תקופת עבודתו של התובע, היה על המדינה כמעסיקתו לעשות ככל הניתן על מנת ליידע את התובע על השלכות אלו וכן להבהיר היטב לתובע אלו פעולות עליו לבצע תוך פרק הזמן הקצוב שקבעה, על מנת שיוכל למצות את זכויותיו הפנסיוניות.
עוד נקבע כי בשל פגמים מהותיים בהתנהלות המדינה, אשר הפרת חובת היידוע ותום הלב כלפי התובע, התובע לא חתם במועד על הטופס המעביר את זכויותיו בקרן הפנסיה החדשה אל אוצר המדינה, מה שהביא לכך שתקופת עבודתו הארעית לא נכללה בפנסיה התקציבית לה הוא זכאי.
בית הדין פסק כי הסעד הראוי בנסיבות העניין הינו סעד שיעמיד את התובע במצב בו היה אלמלא מחדלי הנתבעת, ולכן יש להחיל את הסדר הפנסיה התקציבית על התובע, החל ממועד תחילת עבודתו כעובד ארעי.
סע"ש (אזורי ת"א) 35351-11-17 מיכאל גלפרין – מדינת ישראל (נבו 15.05.2021)‏‏.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה תביעת גננת שהוגשה בגין התעמרות בעבודה. 
התובעת, גננת המועסקת במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי, הגישה תביעה לקבלת תשלום עבור זכויות סוציאליות ולקבלת פיצוי עבור התעמרות בעבודה.
טענות התובעת לעניין התעמרות התבססו על שני אדנים – הפלייתה אל מול עובדים אחרים במועדי תשלום שכר, והתנהלותן המתעמרת של מנהלת בית הספר והמעסיקה אל מול התובעת.
בית הדין קבע בעניין הטענה להפליה בעיכוב תשלום השכר, כי עיכוב התשלום נעשה ע"י הנתבעת באופן גורף וכולל לכלל העובדים, ולא הוכח ששכרה של התובעת הולן באופן מפלה וחריג ביחס לעובדים נוספים, באופן העולה כדי התעמרות והתנכלות.
בעניין התנהלות המנהלת טענה התובעת כי זו נהגה לפנות אליה בגסות, העמידה בפניה דרישות חריגות, הטרידה אותה בכל שעות היממה ועוד.
בהקשר זה, בית הדין קבע כי התנהלות המנהלת אינה עולה כדי התעמרות או התנכלות. אמנם בין התובעת למנהלת שררו יחסי עבודה מתוחים אך התובעת עצמה ידעה "לעמוד על שלה" בעת הצורך ולהשיב בשלילה לדרישות המנהלת, וכך גם המנהלת פנתה לרוב לתובעת בהצבת משימות מינהליות נקודתיות. גם לגבי הנתבעת נקבע כי התקיים שיח ענייני עם התובעת ולא הוכח כי התקיימו אירועים חוזרים ונשנים שבהם באופן אובייקטיבי התקיימה התנכלות או התעמרות כלפי התובעת "
סע"ש (אזורי ב"ש) 12232-07-17 דבורה חרש – עמותת שובו – return  (נבו 30.04.2021)‏‏.

כתבות נוספות

עדכון פסיקה מאי 2021

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי לא נפל פגם בהחלטת עיריית נתניה להוציא לחופשה עובדת סוציאלית ולא לאפשר לה לשוב

עדכון פסיקה פברואר 2021

בית הדין האזורי לעבודה חייב את המרכז הזואולוגי בתשלום פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, וקבע כי ההחלטה על