ביה"ד האזורי לעבודה פסק: מעסיק רשאי להעמיד עובד לבדיקה רפואית במקרה בו עולה ספק בדבר נכונות התעודה הרפואית

במסגרת פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע"ש 58217-06-22; השופט כאמל אבו קאעוד; מיום 2.3.2025) דן ביה"ד בתביעת עובדת שטענה כי לא יכולה היתה להשיב לטענות שהועלו נגדה בזימון לשימוע מאחר וחלתה.
בין היתר מצא ביה"ד כי התובעת התחמקה מביצוע השימוע וביקשה לדחות את השימוע בחוסר תום לב, עת עלה כי על אף אישורי מחלה שהמציאה נפגשה עם עורך דינה, יצאה מביתה להביא תרופות לאביה ולא היתה מניעה אמיתית כי תשיב בכתב לזימון לשימוע.
המעסיק ביקש לזמן את העובדת לבדיקה רפואית לאחר שנמצא, בין היתר, כי שהתה בחדר כושר בתקופה שלגביה הגישה אישור מחלה, אלא שהתובעת לא התייצבה לבדיקה הרפואית.
ביה"ד קבע, כי בהתאם לתקנות אמנם רשאי מעסיק להעמיד עובד לבדיקה רפואית אך ביחס לתעודת מחלה שלא ניתנה על ידי קופת חולים, ואולם הבהיר כי בנסיבות מיוחדות, ניתן יהיה לזמן עובד לבדיקה רפואית גם כאשר ניתנה תעודת מחלה של קופת חולים. בין היתר נקבע כי: –
א. לצד החשיבות בשמירת פרטיותו של העובד בקביעה כי תעודת מחלה לא תכלול פרטים לעניין טיב המחלה של העובד, המעסיק נותר באפלה, והדברים אמורים במיוחד כאשר תעודת המחלה מונפקת מיד לאחר זימונו של עובד לשימוע, ויש בה כדי לדחות את השימוע לזמן ממושך.
ב. בנסיבות בהן ניתן היום לקבל תעודת מחלה ללא ביקור אצל רופא, אלא בלחיצת כפתור באמצעות אפליקציה, אין מקום עוד להבחין בין תעודה מחלה שניתנה על ידי קופת החולים לבין תעודת מחלה שניתנה על ידי גורם רפואי אחר.
ג. יש לקחת בחשבון גם את העיתוי בו מבקש המעסיק להעמיד עובד לבדיקה רפואית ולנסיבות, כאשר בנסיבות בהן תעודת המחלה הוגשה מיד לאחר זימון לשימוע זאת כאשר עלה חשד שהעובדת מביימת את מחלתה ובו בזמן עובדת במקביל בעסק מתחרה, עמדה למעסיק הזכות להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית.
ד. הובהר גם כי מתן התראה של 24 שעות להתייצבות לבדיקה הרפואית אף היא סבירה וזאת כאשר דובר ברופא הנמצא בעיר מגוריה של העובדת.

בנסיבות בהן ביה"ד השתכנע כי העובדת הפסיקה עבודתה מיוזמתה עם קבלת הזימון לשימוע, הכשילה את קיומו של הליך השימוע ובחרה להמציא אישורי מחלה חסרי יסוד ולעבוד בחברה מתרה, כאשר סירבה להיבדק אצל רופא מטעם המעסיק קבע בית הדין כי ניתן לראות בתובעת כמי שהפסיקה עבודתה ביוזמתה והלכה למעשה התפטרה מעבודתה.
הפסיקה התייחסה לרכיבים נוספים כספיים כאשר בהתאמה לקביעה האמורה קבע ביה"ד כי לא עומדת לתובעת זכאות לתשלום הפרשי הפקדה לפנסיה ולפיצויים, או לדמי מחלה ולמעט הפרש דמי הבראה.
תביעה שכנגד התקבלה רק בכל הנוגע לפיצוי בו חויבה העובדת כלפי המעסיק בסך של 7,500 ₪ בגין הפרת חובת הנאמנות וקיום בחוסר תום לב של חוזה העבודה נוכח עבודת התובעת בעסק מתחרה, היעדרות ללא רשות לאחר הזימון לשימוע, המצאת תעודות מחלה ללא בסיס וסירוב לעמוד לבדיקה מטעם המעסיק.

**האמור הינו בגדר עדכון פסיקה ואינו מהווה תחליף ליייעוץ משפטי פרטני.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.