בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה על הסף תביעה שהוגשה כנגד הממונה על החוק למניעת הטרדה מינית בנתבעת, מחמת חוסר סמכותו של בית הדין על פי ס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית.

תביעת התובעת הוגשה הן כנגד המעסיק והן כנגד הממונה על הטרדה מינית בארגון, שהינה גם נושאת משרה בארגון, ונטען לגביה כי לא מילאה חובתה כממונה מכח החוק ופעלה ברשלנות.

בית הדין קבע כי סמכותו העניינית חלה רק לגבי המעסיק ולא לגבי הממונה, וזאת מכח הוראת סעיף  10 לחוק. עוד קבע כי חשיפת הממונה לתביעה עשויה לפגוע במילוי תפקידה כממונה וכי טובת הבירור הענייני של טענות להטרדה מינית מצדיקה כי לא יינתן הפתח לתביעות כנגד הממונה. סעש (ת"א) 28886-06-19 רוזית ישראל אשר ואח'- עדי אהרון, ניתן ביום 1.8.2020.

 בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעת עובד שטען להטרדה מינית, התעמרות והתנכלות מצד הממונה עליו, וקבע כי העובדה ש"אירוע" ההטרדה לא נעשה בחדרי חדרים ואף נעשה בנוכחות עובדים נוספים אינה שוללת קיומה של הטרדה מינית.

עוד קבע בית הדין כי גם אם התובע העלה תלונתו רק לאחר שהנילון צידד בעובדת אחרת, במסגרת וויכוח שהתגלע בינה לבין התובע, אין בכך לפגום במהימנות התובע.

עוד נקבע כי האירוע אשר לגביו נטען כי הנילון הפיל את התובע על מיטה בחנות וזרק עליו מים, אינו אירוע שגרתי ביחסי עבודה וכי גם הנילון צפה כי האירוע כפי שהתרחש עלול היה לבזות את התובע ולהשפילו ואף העלה אפשרות התפטרות הנילון במסגרת תכתובות ווטסאפ שבוצעו בזמן אמת לאחר האירוע.

בית הדין, בהתייחסו לאותו אירוע כמו גם לאירועים של נגיעות בישבן, קבע כי יש לראות בהשתלשלות הדברים כאירוע אחד, והשית על הנילון פיצוי על סך 30,000 ₪.

בית הדין קבע כי הליך הבירור בעניין ההטרדה המינית לא בוצע באופן תקין והשית על המעסיקה פיצוי בסך של 15,000 ₪. בין היתר נקבע כי הממונה לא עשתה די על מנת לברר הטענות, כי המעסיק לא ביצע הפרדה בין התובע לבין הנילון, כאשר חובת המעסיק לטפל בכל אירוע שמערב הטרדה מינית, עליו נודע לו.

בית הדין קיבל בחלקה את תביעת התובע להתנכלות והתעמרות לאחר הגשת התלונה בדבר הטרדה מינית ופסק לטובת התובע סך נוסף של  10,000 ₪ בגין התנכלות בעבודה ללא הוכחת נזק ופיצוי בגין הפליה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 20,000 ₪. סע"ש 1398-06-18 פלוני נ' חברה פלמונית, אלמוני, ניתן ביום 22.6.2020. 

הסכמים קיבוציים:                                                                                                                                                                                      חתימת הסכם קיבוצי – עובדים סוציאליים

על רקע מחאת העובדים הסוציאליים, הפגנות ועיצומים, נחתם ביום 12.8.2020 הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי בישראל, 3 הערים הגדולות, מרכז המועצות האזוריות, הסתדרות מדיצינית הדסה, שירותי בריאות כללית, המוסד לביטוח לאומי, הסוכנות היהודית לארץ ישראל  (המעסיקים) לבין הסתדרות העובדים הכללית.                                                              ההסכם הקיבוצי נחתם על רקע התפשטות נגיף הקורונה, אשר יש בו להשפיע על עבודת העובדים הסוציאליים בשירותים החברתיים ובשירותים הסוציאליים במדינת ישראל.

במסגרת ההסכם סוכם, בין היתר, כי כל העובדים יקבלו "מענק קורונה" ותוספת כספית לשנת 2021 בהתאם להיקף משרת העובד ולדרגתו, כפיצוי על העומס המוטל עליהם, בפרט בתקופת הקורונה. עוד סוכם כי העובדים יקבלו תוספת כספית חודשית של 500 ₪ בהתאם לכללים המפורטים בהוראות ההסכם.

עוד הוסכם על מתכונת להגדלת היקפי משרות של עובדים המועסקים בחלקיות משרה, כאשר בהתייחס לעובדים במשרה מלאה נקבע כי יהיו זכאים למכסת שעות נוספות, הכל בהתאם לדירוג העובד. בהתאם להסכם, הגדלת היקף המשרה וכן תוספת שעות נוספות יעשו באופן אוטומטי, אולם עובדים אשר לא יהיו מעוניינים בכך יוכלו להודיע על כך בכתב לאחראי בארגון תוך ציון פרק הזמן בו הם אינם מעוניינים בהגדלה. בנוסף, סוכם כי עובדים אשר יגדילו היקף משרתם/ מכסת השעות הנוספות יקבלו מענק בגובה 5,500 ₪, לעובד במשרה מלאה, אשר ישולם בשתי פעימות שוות- האחת בחודש אוגוסט 20 והשנייה בחודש ינואר 2021.

המענק הינו בנוסף לשכר לו זכאי העובד בגין הגדלת היקף משרה או עבודה בשעות נוספות כהוראות ההסכם.

עוד נקבע בהסכם הקיבוצי כי הוראותיו יורחבו באופן שיחולו הן על תאגידים במגזר הציבורי שאינם נמנים עם הצדדים להסכם הקיבוצי והן במגזר הפרטי.

אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי. אנו עומדים לרשותכם כל העת להבהרות.

 

כתבות נוספות

עדכון פסיקה וחקיקה מרץ 2024

פורסם צו הרחבה בעניין זכויות אנשי המילואים ביום 6.3.2024 פורסם צו הרחבה שהרחיב הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 4.2.2024 בין נשיאות המגזר העסקי

עדכון פסיקה – ינואר 2024

ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי חברות עובד בועד עובדים אינה מקנה לו חסינות מפני נקיטת הליכי משמעת ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור