בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עמד על החובות החלות על מזמין שירות להבטחת זכויות עובדי הקבלן מכוח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011.
התובעת, אזרחית אריתריאה השוהה בישראל, הועסקה כעובדת ניקיון במכללת לוינסקי לחינוך. חברת לאמור אשר זכתה במכרז שפורסם ע"י המכללה התקשרה עם חברת זרוע הזהב לביצוע עבודות הניקיון במכללה כקבלן משנה. לאחר בחינת מתכונת ההעסקה של התובעת, בית הדין קבע כי המכללה לא עמדה בתנאי סעיף 26 לחוק האמור, המחייב אותה כמזמין שירות, לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה מטעם העובד על פגיעה בחובת הקבלן כלפיו, ווכן חלה על המזמין חובה לידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך מסירת ההודעה. בית הדין קבע כי יש לוודא כי דף המידע הנמסר לעובדים ואף האישור על קבלתו שנחתם על ידם, ייכתבו בשפה ובאופן שמובן לעובד, או באופן המונגש לעובד. בית הדין הבהיר כי הציפייה ממעסיק לנקוט באמצעים סבירים למניעת פגיעת זכויות עובדי הקבלן מכוח החוק להגברת האכיפה אין משמעה חיובו של מעסיק לנקוט בכלל האמצעים העומדים לרשותו ללא גבולות וסייגים, אלא עליו לשקול את הדברים בהתאם לנסיבות כל עניין ועניין. במקרה הנדון בפסק הדין המכללה אמנם הנחתה את הקבלן הראשי, לצרף לתלוש השכר הראשון של כל עובד הודעה בדבר זכויות עובדי הקבלן וכן הצהרת העובדים כי קיבלו את הודעת החברה בעניין איש הקשר הממונה על שמירת זכויותיהם, אולם נמצא כי התובעת לא ידעה קרוא וכתוב בשפה בה נמסרה ההודעה. בנסיבות אלו, בית הדין קבע כי היה על המכללה לנקוט באמצעי שמאפשר לוודא שחתימת העובדים על ההצהרה נעשה לאחר הסבר תוכנה, באופן שמאפשר יידוע בדרך יעילה בדבר תוכן ההצהרה או נקיטת פעולות נוספות / אחרות שיאפשרו זאת, ולא היה מקום להסתפק בפעולה פורמלית למראית עין בלבד. כתוצאה מהאמור המכללה חויבה בתשלום רכיבי התביעה ביחד ולחוד עם חברת לאמור.
סע"ש (אזורי ת"א) 7314-09-18 neguse hiwot – לאמור בע"מ (נבו 21.06.2021)
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי נטל ההוכחה בתביעה לתשלום גמול שעות נוספות מוטל על המעביד כאשר שעות העבודה שנויות במחלוקת ואין דיווחי נוכחות.
בית הדין הארצי הפך את פסק דינו של בית הדין האזורי אשר דחה את תביעת העובד לתשלום גמול שעות נוספות מחמת היעדר גרסה עובדתית מפורטת או ראיה ממנה ניתן ללמוד כי התובע הועסק בשעות נוספות.בית הדין עמד על כך שע"פ תיקון 24 לחוק הגנת השכר וההלכה הפסוקה, עת נטל ההוכחה מוטל על המעסיק להוכיח שלא בוצעה עבודה בשעות נוספות, ולא על העובד, נדרשת קביעה עובדתית פוזיטיבית בדבר העדר עבודה בשעות נוספות. נטל ההוכחה שמוטל על המעסיק יכול להיות מורם בין באמצעות הבאת ראיות ובין בדרך של קביעה כי גרסת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות נמצאה בלתי מהימנה כך שבית הדין אינו סומך עליה.
ע"ע (ארצי) 31492-11-20 דוד זגרון Asoum Dalifi Nimeri Elfaki – (נבו 29.06.2021).
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה אישר את החלטת המדינה שלא להאריך לתובע את שירותו מעבר לגיל הפרישה תוך קביעה כי התקבלה כדין ומשיקולים ענייניים.
מדובר בתביעה של עובד כנגד מעסיקתו לשעבר הטלוויזיה החינוכית הישראלית (להלן: "טח"י") בטענה כי החלטת נציבות שירות המדינה שלא להאריך את שירותו מעבר לגיל הפרישה התקבלה ממניעים פסולים ובלתי ענייניים על רקע פעילות בוועד העובדים.עוד טען התובע כי הופלה ביחס לעובדים אחרים שבקשתם להארכת שירות מעבר לגיל הפרישה התקבלה. בית הדין קבע כי התבע לא הצביע על מקור נורמטיבי שמחייב את המדינה או את טח"י להאריך את תקופת שירותו או לתת לו את האפשרות לעבוד לאחר גיל פרישה, ואין לו זכות קנויה לכך. בית הדין הבהיר כי המשך ההעסקה לאחר גיל הפרישה מותנה בקבלת אישור מטעם נציבות שירות המדינה, או מי שהסמיך לכך, ומטעמים מסוימים בלבד. החלטת הנציבות הינה החלטה שבתחום הפררוגטיבה הניהולית של המדינה, ויש להתערב בהחלטות שבשיקול דעת המדינה רק אם הן לוקות בחוסר סבירות קיצוני, בית הדין קבע כי המקרה שבפניו אינו נופל בגדר אותם מקרים. גם הטענה לאפליה נדחתה, ונקבע כי התובע לא הוכיח כי לכל העובדים האחרים שביקשו הוארך השירות, ולא הוכח שמדובר בנוהג או בהסדר קבוע שמחייב את טח"י לאשר באופן אוטומטי כל בקשה להארכת שירות, בניגוד לנוהל נציבות שירות המדינה. בית הדין הבהיר כי השיקולים שנשקלים לצורך אישור או דחייה של בקשות להארכת שירות הינם אישיים, נוגעים לתפקודו, נחיצותו, ונסיבותיו הפרטניות של העובד. גם טענת התובע בקשר להתנכלות בגלל פעילותו בוועד העובדים בעבר בקשר להארכת השירות ובכלל נדחתה ע"י בית הדין.
סע"ש (אזורי חי') 49998-08-15 מאיר מרק מוטיל – מדינת ישראל – הטלוויזיה החינוכית הישראלית (נבו 17.06.2021).
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק כי גם בהעסקה קצרת טווח מחויב המעסיק לערוך שימוע כדין בטרם הפסקת עבודה.
מדובר בעובד בתחום המסעדנות אשר הועסק למשך פחות משלושה חודשים ולאחריהם פוטר. על פי הפסיקה על המעסיק לפרט בפני העובד את עילות הפיטורים על מנת ליתן לו הזדמנות להיערך בהתאם. בית הדין קבע כי התובע לא זומן לשימוע ולא הועלו בפניו טענות כלשהן עליהן יכול היה התובע להגיב, וכן קבע כי גם מבחינה מהותית התובע לא היה מודע מראש לסיבה בעטיה התקבלה ההחלטה על פיטוריו, ולא מדובר בפגמים טכניים גרידא כגון היעדר זימון לשימוע או היעדר פרוטוקול. בית הדין פסק כי גם אם התובע עבד בנתבעת פרק זמן קצר של פחות משלושה חודשים אין הדבר פוטר אותה מחובתה לערוך לו שימוע כדין בהתאם להלכה הפסוקה.
סע"ש (אזורי ת"א) 27289-11-18 פרדי וידבסקי – ר.ק. מתן (נבו 13.06.2021)
